שישה משאיות נתפסו בפשיטה על תחנות מעבר פיראטיות במחוז מרכז

שוטרי משטרת ישראל, פקחים סביבתיים ובוחני תחבורה פשטו על מקבץ תחנות מעבר לא מורשות במחוז מרכז, תפסו שש משאיות וכלים כבדים ועיכבו שני בעלי אתרים, כך נמסר בהודעת משטרת ישראל על המבצע. המשטרה תיארה פעילות אכיפה רחבת היקף נגד חשודים בהפעלת מה שכינתה תחנות מעבר פיראטיות ובעבירות פסולת.

תחנת מעבר היא המתחם שאליו נשפכת פסולת בניין, הריסות ופסולת ביתית או תעשייתית, שם היא ממוינת ונטענת מחדש בדרכה למטמנה או למפעל מיחזור. תחנה מורשית פועלת ברישיון עסק ובתנאים סביבתיים, פיראטית לא. לפי ההודעה, בפעילות השתתפו שוטרי תחנת כפר קאסם, יחידת רקיע במרחב שרון, מדור אכיפה כלכלית במרכז להב, לוחמי טיפ"ת ושוטרי מג"ב, לצד פקחי היחידה הארצית לאכיפה סביבתית (הירוקה) של המשרד להגנת הסביבה וגורמי אכיפה ממשלתיים נוספים, בליווי פרקליטות מחוז מרכז.

במשטרה מסרו כי צפויות להיתפס משאיות נוספות בהמשך בצו בית משפט. בוחנים מטעם משרד התחבורה הורידו מהכביש שבע משאיות שנמצאו פגומות ואסורות לשימוש. באחת התחנות נעצרו שבעה אנשים שההודעה תיארה כשוהים בלתי חוקיים, יחד עם שני מעסיקים החשודים בהעסקתם שלא כדין. משרד העבודה הורה על סגירת תחנה אחת בשל ליקויי בטיחות חמורים, ארבעה מנהלי תחנות נוספים נחקרו בחשד לניהול עסק ללא רישיון, ושני בעלי תחנות עוכבו לחקירה בחשד לעבירות סביבתיות בחקירה משותפת של המשטרה והמשרד להגנת הסביבה.

למה פסולת הבניין בישראל מגיעה לשטחים פתוחים

בישראל נוצרים כ-7.5 מיליון טונות פסולת בניין בשנה, וקרוב למיליון טונות מתוכם מושלכים באופן לא חוקי בשטחים פתוחים, "טיימס אוף ישראל" דיווח ביולי 2026. הכלכלה פשוטה: המובילים חוסכים את העלות ואת זמן הנסיעה לאתר מיון או מטמנה מרוחקים. הפסולת מזהמת קרקע ומי תהום, מושכת מזיקים והופכת מסוכנת במיוחד כשהיא נשרפת.

מחקר על מדיניות הפסולת בישראל שפורסם בכתב העת Sustainability במאי 2026 מצא כי היקפי פסולת הבניין וההריסה עלו מכ-5.69 מיליון טונות ב-2016 לכ-7.63 מיליון טונות ב-2023, כי כמיליון טונות בשנה עדיין מטופלים שלא כראוי, וכי פחות משליש מאתרי הפסולת הקיימים פועלים ברישיון בתוקף. המחבר, ארז כהן, תיאר פער מתמשך בין המדיניות על הנייר לאכיפה בשטח.

הניירת שמפרידה בין אתר חוקי לאתר פיראטי

האכיפה הסביבתית בישראל נשענת בעיקר על רישוי, והביקורות מוצאות שוב ושוב אתרים שפועלים מחוצה לו. כשהמשרד להגנת הסביבה בדק אתרי פסולת אלקטרונית ב-2023, הוא חשד בהפרות חוק הפסולת האלקטרונית ב-28 מתוך 43 האתרים שבהם ביקר, לאחר שהזהיר חודשים קודם לכן כי מפעילים צפויים לקנסות של 649,330 שקל (כ-180,000 דולר באותה עת) על פעילות ללא אמצעי הגנה סביבתיים נדרשים, לפי "טיימס אוף ישראל".

חוק פסולת הבניין שעבר ב-2026 אמור לסגור את המעגל: רישום כל החוליות בשרשרת ההובלה, התקנת מכשירי GPS במשאיות ושחרור התשלום רק אחרי אישור שהמטען הגיע למתקן מורשה. נכון ליולי 2026 החוק לא נכלל בתקציב המדינה, ומימונו אינו ברור. הוא גם אינו חל בגדה המערבית.

לאן הפסולת הולכת כשאף אחד לא מסתכל

חלק גדול ממה שיוצא מהתחנות הפיראטיות נשרף ולא נטמן. בנובמבר 2025 דיווח "ג'רוזלם פוסט" על אתרי השלכה ושריפה לא חוקיים בגדה המערבית, שם יחידת האכיפה של המנהל האזרחי וחטיבת אפרים של צה"ל הרסו אתרים ותפסו משאיות שנתפסו שופכות פסולת, וכיבו יותר מ-80 שריפות בחודש אחד. תושבים וגורמים רשמיים אמרו כי העשן נודד מערבה אל יישובים בישראל.

מה שהודעת המשטרה לא אמרה

ההודעה לא נקבה בשמות תחנות המעבר, לא ציינה היכן במחוז מרכז הן פעלו ולא מסרה את היקף הפסולת. לא נמסר אם שני הבעלים שעוכבו שוחררו או הועמדו לדין, ומה עלה בגורל ארבעת המנהלים שנחקרו בעניין הרישוי. גם על שבעת העצורים שתוארו כשוהים בלתי חוקיים לא נמסר דבר: לא אזרחותם, לא מעמדם ולא אם צפוי להם גירוש במקום העמדה לדין.