קפריסין תשקול את בקשת ישראל להעביר יזם נדל"ן הכלוא באי

הרפובליקה של קפריסין מחויבת מבחינה משפטית לשקול את בקשת ישראל להעביר לידיה את סימון מיסטריאל אייקוט, שנידון לחמש שנות מאסר בשל השתלטות על נכסים של קפריסאים יוונים בשטחים הכבושים של האי. כך אמר שר המשפטים הקפריסאי Kostas Fytiris בדברים שפורסמו ב-10 בפברואר 2026. לדבריו, ישראל ביקשה רשמית שאייקוט ירצה את יתרת עונשו אצלה, במסגרת הסכם העברה דו-צדדי שקפריסין מחויבת לכבד, והוא ציין שהעברות דומות אושרו לאחרונה.

אייקוט מחזיק באזרחות ישראלית, טורקית ופורטוגלית. הוא הורשע בניצול ובפיתוח קרקעות בצפון קפריסין השייכות לקפריסאים יוונים שעקרו מבתיהם. Fytiris אמר שישראל הכירה רשמית בעבירה וחידשה אזהרות מסע נגד רכישות כאלה, והוסיף שאייקוט עשוי להיות זכאי לשחרור בעוד שישה עד שמונה חודשים. לדבריו, קפריסין אינה יכולה לסכן את האינטרס הציבורי על פרק זמן כה קצר.

למה בנייה על הקרקע הזאת היא עבירה פלילית בניקוסיה

קפריסין מחולקת מאז 1974. AP דיווחה שהפיצול בא אחרי פלישה טורקית שיצאה לדרך בעקבות ניסיון הפיכה בגיבוי אתונה, ושקפריסאים יוונים נמלטו מהצפון בלי יכולת להגיע לרכושם. ההודעה המקורית בפרשה נקבה במספר של עד 200,000 בני אדם שנאלצו לעזוב את בתיהם. לפי המשפט הבינלאומי, נמסר בהודעה, הבעלות על הנכסים האלה נותרת בידי הבעלים המקוריים, וניצול מסחרי ללא אישור הוא עבירה פלילית בקפריסין.

העמדה הזאת נבחנה בבית המשפט. בפסק דינו מ-2001 בעניין קפריסין נגד טורקיה קבע בית הדין האירופי לזכויות אדם כי מדובר בהפרות נמשכות של הזכות לכבוד לבית ושל הזכות ליהנות מהרכוש בשלווה, ופסק שקפריסאים יוונים עקורים נתקלים בשלילה מוחלטת של גישה לרכושם בלי פיצוי, כך לפי מאגר המקרים של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום. הממשלה המוכרת בינלאומית בניקוסיה מעמידה לדין יזמים שבונים ומוכרים על הקרקע הזאת, ו-AP ציטטה את התובעת בתיק של אייקוט שהזהירה כי רכישה, בנייה או שימוש אחר בקרקע של קפריסאים יוונים בשטחים הכבושים עולים כדי התנהגות פלילית חמורה.

איך פועלת העברת אסירים בין מדינות

העברת אדם שנידון מהמדינה שהרשיעה אותו למדינת אזרחותו היא כלי שגרתי בשיתוף הפעולה הפלילי הבינלאומי, והיא מוסדרת באמנות. העונש עצמו אינו מתבטל: המדינה הקולטת מנהלת את יתרתו, בכפוף לכללים שלה בעניין שחרור מוקדם והפחתת עונש. על זה בדיוק דיבר Fytiris כשהתייחס ללוח הזמנים. אם אייקוט יהיה זכאי לשחרור בתוך חודשים, ההבדל המעשי בין העברה לסירוב קטן בזמן אך גדול במסר, ומכאן גם הדיון הפומבי של שר משפטים בסוגיה.

Cyprus Mail דיווח על עמדת השר שלפיה קפריסין מחויבת לעמוד בהסכם, ועל טענתו שההכרה הישראלית בעבירה, יחד עם אזהרות המסע שמרחיקות ישראלים מנכסים שנבנו על אדמות של קפריסאים יוונים, היא כשלעצמה הישג מהותי עבור ניקוסיה.

מה עדיין לא ברור

ההודעה לא נקבה בשם ההסכם הדו-צדדי, לא ציינה מתי הגישה ישראל את בקשתה ולא קבעה מועד להכרעה. היא לא פירטה לאילו העברות אחרונות התכוון השר, ולא הסבירה כיצד חושבה הזכאות לשחרור בעוד שישה עד שמונה חודשים. אין בחומר דבר על מה שאמרו אייקוט עצמו או עורכי דינו.