עשרות נעצרו אחרי שסוכן משטרתי נדרש לשלם דמי חסות בבאר שבע

עשרות חשודים נעצרו ברחבי הארץ אחרי שסוכן משטרתי סמוי חשף רשת דמי חסות שפעלה נגד בעלי עסקים בבאר שבע, העיר המרכזית בנגב. משטרת ישראל הודיעה על המעצרים. סוכנות הידיעות TPS-IL דיווחה על הפרשה ב-6 ביולי 2026, בהסתמך על המשטרה.

לפי גרסת המשטרה, גורמים עברייניים מהחברה הבדואית פנו לסוכן במהלך פעילותו ודרשו ממנו לשלם "דמי חסות" בהיקף של עשרות אלפי שקלים. בשעות הבוקר המוקדמות של יום שני פשטו כוחות משטרה גדולים על בתי החשודים ברחבי הארץ ועצרו אותם. המשטרה לא מסרה את מספרם המדויק של העצורים.

כלכלת דמי החסות בנגב, במספרים של המבקר

סחיטת עסקים בדרום אינה עבירה מזדמנת אלא מאפיין מתועד של הכלכלה המקומית. בדוח שפורסם באפריל 2026 קבע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי הממשל התקין בנגב קרס, ו"טיימס אוף ישראל" דיווח על ממצאיו לפיהם בין 2020 ל-2024 פתחה המשטרה 1,743 חקירות בפרשות סחיטה, ורק 319 מהן הגיעו לפרקליטות המדינה להכרעה בשאלת ההעמדה לדין. באותו דוח נמצא כי בתחנות המשטרה בנגב חסרו 205 שוטרים נכון ל-2024, וצוטטו דברי המבקר על קבלנים ש"חוששים לגשת למכרזים" משום שפרויקטים של בנייה התייקרו במאות אלפי שקלים.

היקף הדרישה מהעסקים ניתן למדידה. "ג'רוזלם פוסט", בדיווח על אותה ביקורת, הביא סקר מפברואר 2025 שבו 87% מהקבלנים והיזמים אמרו שנדרשו לשלם דמי חסות באתרי בנייה. מחציתם אמרו שעלות הפרויקטים עלתה בעקבות זאת ב-250,000 עד מיליון שקל, ו-75% אמרו שהם חוששים להגיש תלונה. הנתון האחרון מסביר מדוע שוטר סמוי, ולא מתלונן, הוא פעמים רבות העד היחיד שאפשר להשיג.

איך פעלו רשתות דומות במקומות אחרים

הדפוס שהמשטרה מתארת, דרישה ואחריה נזק אם היא נדחית, חוזר בתיקים נוספים. בפעילות קודמת באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע דיווח ynet על מעצרם של שבעה חשודים בסחיטת דמי חסות מבעלי עסקים, והחקירה הצביעה על ירי, הצתות וגניבות, ועל מקרים שבהם הנזק שימש מנוף לדרישת תשלום. במרכז הארץ דיווח "ג'רוזלם פוסט" באפריל 2026 כי אחד עשר בני אדם נעצרו בחשד להפעלת רשת שגבתה מאתרי בנייה 8,000 עד 10,000 שקל בחודש עבור אבטחה שמעולם לא סופקה, והמשטרה הקימה חברת בנייה מדומה כדי לאסוף ראיות.

מה עדיין לא ברור

המשטרה לא מסרה את מספר העצורים, את מספר העסקים שנפגעו, את התקופה שבה נמשכה הסחיטה הנטענת או את הסכומים הכוללים שנדרשו, מעבר ל"עשרות אלפי שקלים". שמות החשודים לא פורסמו, גילם ומקום מגוריהם לא נמסרו, ובהודעה לא נכתב אילו אישומים יוגשו או אם הוגש כתב אישום. גם משך הפעילות הסמויה לא נמסר.