המגעים בין מחנה איזנקוט למפלגות החרדיות נתקעו על הגיוס

אנשי המשא ומתן מטעם גדי איזנקוט ומטעם יהדות התורה הגיעו למסקנה שפער רחב מפריד ביניהם בסוגיות דת ומדינה, ושהגיוס לצבא הוא הסוגיה הקשה מכולן, דיווח ynet. לפי ynet, הנהגת הציבור החרדי מאוכזבת מאוד מראש הממשלה בנימין נתניהו, ומרוצה מכך שגוש השינוי איתת שהוא מוכן להתפשר.

"ישראל היום" בחן את אותם מגעים בעין ספקנית יותר. איזנקוט אמר בפומבי שמחנהו "לא מוותר על אף אחד מהעקרונות שלנו", אבל "ישראל היום" טען שכל שותפות תחייב את אחד הצדדים לוותר, ושהצד שמצופה ממנו לוותר הוא דגל התורה, אחת המפלגות החרדיות. לדברי העיתון, לראשי דגל התורה אין כל כוונה לעשות זאת. בכותרת קבע העיתון גם שהדמות שחוסמת ממשלה כזו אינה חברת כנסת.

מי מדבר עם מי

"גוש השינוי" הוא הכינוי בפוליטיקה הישראלית למפלגות שמבקשות להקים ממשלה בלי נתניהו. גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר, הוא אחת הדמויות הבולטות בגוש, ולפי הדיווחים נציגיו הם שמנהלים את המגעים עם הצד החרדי.

יהדות התורה היא הברית הפוליטית שמייצגת את הבוחרים החרדים האשכנזים. היא מורכבת משתי סיעות: דגל התורה, שנשענת על עולם הישיבות הליטאי, ואגודת ישראל, שצמחה מהחצרות החסידיות. כל סיעה כפופה לסמכות רבנית משלה, והשתיים לא תמיד פועלות יחד. לכן הצביע "ישראל היום" דווקא על דגל התורה ולא על הברית כולה.

במשך שנים היו המפלגות החרדיות מהשותפות הנאמנות ביותר של נתניהו. הדיווח ב-ynet על אכזבה ממנו בקרב ראשי הציבור החרדי מרמז שהיחסים עוברים משבר, אף שאף אחד מהדיווחים לא מפרט מה גרם לו.

למה הגיוס מכריע

שירות צבאי הוא חובה לרוב היהודים בישראל, אבל תלמידי ישיבות חרדים שתורתם אומנותם יכלו במשך שנים לדחות את גיוסם ובפועל להימנע ממנו. ההסדר הותקף שוב ושוב בבתי המשפט והפך לאחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בפוליטיקה הישראלית, במיוחד מאז פרוץ המלחמה עם חמאס. אז חידד הצורך של הצבא בכוח אדם את הדרישה הציבורית לחלוקת נטל רחבה יותר.

בעיני ראשי הציבור החרדי, הגנה על לימוד התורה מפני גיוס היא מחויבות דתית יסודית. בעיני מפלגות גוש השינוי, שרבים ממצביעיהן משרתים בצבא ובמילואים, שוויון בנטל הוא נושא מרכזי בקמפיין. זה הפער ש-ynet מתאר כעצום, ושלפי "ישראל היום" אי אפשר לגשר עליו אלא אם דגל התורה יוותר על עמדתו.

הרבנים שמכריעים

המפלגות החרדיות אינן מקבלות החלטות פוליטיות גדולות על דעת נבחריהן בלבד. הן סרות למרות הרבנים הבכירים, שפסיקותיהם קובעות איך המפלגות מצביעות ולאילו קואליציות הן מצטרפות. ynet מנה ארבעה רבנים שכינה "גדולי הדור", התואר המסורתי לסמכויות התורניות הבכירות ביותר, ודיווח שהם אלה שיקבעו מי יהיה ראש הממשלה הבא. זה הרקע לטענת "ישראל היום" שהדמות המכריעה במגעים נמצאת מחוץ לכנסת: במפלגות החרדיות המילה האחרונה שמורה להנהגה הרבנית ולא לחברי הכנסת.

היכן הדיווחים נבדלים

שני כלי התקשורת מסכימים שהגיוס הוא המכשול המרכזי, אבל הדגשים שונים. ynet מציג הנהגה חרדית פתוחה לגוש השינוי וגוש שינוי מוכן להתגמש, עם פער מהותי גדול אבל מוגדר. "ישראל היום" מטיל ספק בהצהרת איזנקוט שמחנהו ישמור על כל עקרונותיו, ומתאר את הנהגת דגל התורה כמי שאינה מוכנה להוריד את דגלה. כך הוא רומז שהמגעים ניצבים מול מחסום קשה יותר ממחלוקת שאפשר לנהל עליה משא ומתן.

מה הדיווחים לא אומרים

בחומר הזמין אף אחד מהדיווחים לא נוקב בשמות ארבעת הרבנים, לא מפרט את הצעות הגיוס שעל השולחן ולא מצטט ישירות בכיר במפלגה חרדית או רב. "ישראל היום" לא מזכיר, בטקסט הזמין, את שמו של האיש שלדבריו עומד בדרך. לא דווח על תגובה של נתניהו או של הליכוד לדיווח על האכזבה החרדית ממנו, ולא נמסר לוח זמנים למגעים.