הרמטכ"ל זמיר יקיים דיון בעקבות הסרט התיעודי "נז"א"

עדכון, 14 בספטמבר, 12:08 שעון ישראל

הרמטכ"ל שאמור לקיים את הדיון הוא אייל זמיר, וNews.co.il דיווח כי הוא צפוי לכנס אותו עוד היום, כאשר השאלה שעל הפרק היא כיצד על הצבא להגיב לטענות שעולות בסרט. זו האינדיקציה הראשונה בדיווחים הן לעיתוי הדיון והן למטרתו המוצהרת.

"הארץ" דיווח על הכחשת הצבא באותם מונחים שכבר פורסמו, ותיאר את הטענה כמופיעה בסרט התיעודי בבימוי ישראלי, תוך ציטוט הצבא שלפיו מדובר בטענה שקרית לחלוטין. "הארץ" מיקם את ההכחשה ביום ראשון ותיאר את הסרט כמציג את הטענה שתקיפה תוכננה ואושרה עם היקף כזה של הרוגים אזרחים צפויים.

אף אחד מהדיווחים החדשים אינו מציין מי ישתתף בדיון, אם מסקנותיו יפורסמו, או אם הצבא שוקל צעד כלשהו מעבר להכחשה הפומבית. תגובת יוצרי הסרט, אם ניתנה, עדיין אינה מתועדת בחומר הזמין.

עדכון, 14 בספטמבר, 10:08 שעון ישראל

הרמטכ"ל יכנס דיון בנוגע לסרט התיעודי, דיווח ynet, והוסיף כי במועד הפרסום הוא טרם צפה בסרט. שירות ההתראות של ynet פרסם את אותה ידיעה לצד הודעה מחודשת של דובר צה"ל שלפיה הצבא דוחה את הטענות מכל וכל.

ynet גם תיאר את המרואיינים כחיילים המשרתים לפי הדיווח ביחידה 8200, יחידת מודיעין האותות של הצבא, וציין כי הסרט מציג את טענותיהם על מדיניות הצבא במהלך המלחמה בעזה. תיאור זה של מי שמופיע בסרט חורג מההגדרה הכללית של חיילים ואנשי מודיעין לשעבר שהופיעה בחומר הקודם.

"ישראל היום" דיווח כי הצבא הפנה את דחייתו לבמאי הסרט, ואמר שהסרט נשען על עדות אנונימית שלא אומתה. הדיווחים אינם מציינים מתי יתקיים הדיון אצל הרמטכ"ל, מי ישתתף בו, או אם יוצרי הסרט הגיבו.

הכתבה כפי שפורסמה לראשונה

צה"ל דחה טענה שהופיעה בחומר קידום לסרט תיעודי חדש, ולפיה אישר בעבר תקיפה ברצועת עזה שבה צפויים היו להיהרג 500 אזרחים. "טיימס אוף ישראל" דיווח כי בקטע המקדם את הסרט, שנעשה בידי יוצרים ישראלים ונקרא "נז"א", נראה אדם המתואר כחייל מודיעין ישראלי כשהוא נשאל מהו מספר ההרוגים האזרחים הצפוי הגבוה ביותר שאושר אי פעם לתקיפה בעזה. בקטע אומר הדובר שאינו יודע כמה אנשים נהרגו, כי הדבר מעולם לא נבדק, אבל שפעם ניתן אישור ל-500.

בתגובה לפוסט ב-X שכלל את הקטע, מסר צה"ל כי הטענה "שקרית לחלוטין". בהודעה שפרסם ב-X מסר הצבא כי מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה בעזה שבה צפויים היו להיהרג 500 אזרחים או מספר קרוב לכך, וכי במהלך המלחמה לא הועלתה טענה אמינה שלפיה תקיפה כלשהי שלו גרמה למספר הרוגים דומה. בצה"ל הוסיפו שיוצרי הסרט לא יכלו לאמת את הטענה ושאין לה תימוכין ממשיים.

מה משמעות שם הסרט

"נז"א" הוא ראשי תיבות בעברית. בשימוש הצבאי בישראל מדובר בנזק אגבי, המונח לנפגעים אזרחים ולנזק הצפויים כתוצאת לוואי של תקיפה במטרה צבאית. המונח מופיע בדיווחים בישראל ובדיונים פנימיים על החלטות תקיפה, והשימוש בו ככותרת הסרט מסמן את הנושא: התהליך שבו מעריכים ושוקלים את הפגיעה הצפויה באזרחים לפני אישור תקיפה.

"טיימס אוף ישראל" תיאר את הסרט התיעודי כעוסק בשימוש של ישראל בבינה מלאכותית בתקיפותיה ובהרוגים האזרחים שגרמו התקיפות האלה. הפוסט ב-X שהוביל לתגובת הצבא, שצוטט באותו דיווח, הציג את הסרט כעדות של חיילים ואנשי מודיעין ישראלים לשעבר.

כיצד צה"ל מגיב לטענות מסוג זה

דובר צה"ל מפרסם הודעות בעברית, באנגלית ובערבית, ויותר ויותר דרך חשבונות ברשתות החברתיות ולא רק בתדרוכים לעיתונות. תגובה ישירה מהחשבון הרשמי של צה"ל לפוסט ויראלי היא כיום מנגנון שגרתי שבאמצעותו הצבא חולק על טענות שמופצות ברשת, וזו הצורה שבה ניתנה ההכחשה הזאת.

תגובת צה"ל חרגה מהמספר הספציפי. הצבא גם הטיל ספק במרואיין עצמו, והתייחס לשירותו, בקטע שקטוע בחומר הזמין. עמדת הצבא, כפי שנמסרה, היא שהטענה פורסמה למרות שאי אפשר לאמת אותה.

מדוע המספר הוא לב המחלוקת

מדיניות התקיפות של ישראל קובעת מגבלה על הפגיעה הצפויה באזרחים בתקיפה נתונה, והמחלוקות על המגבלות האלה במהלך המלחמה מול חמאס בעזה חוזרות ועולות בדיווחים ובטענות של משרתים לשעבר. המספר שצוטט בקטע הקידום, 500, הוא הרכיב הספציפי שעליו התמקדה ההכחשה של הצבא, שמסר כי מעולם לא נשקלה תקיפה ברמה כזו או קרובה לה של הרוגים אזרחים צפויים.

שירות ההתראות של ynet פרסם את עמדת הצבא בעברית במונחים דומים, ודיווח כי לפי צה"ל תקיפה כזו מעולם לא תוכננה, אושרה או בוצעה.

מה הדיווחים אינם אומרים

החומר אינו נוקב בשמות יוצרי הסרט, המרואיין או חברת ההפקה, ואינו מציין מתי והיכן יוקרן הסרט במלואו. הוא אינו מציין אם הקטע מייצג את הסרט המוגמר, ואם יוצרי הסרט הגיבו להכחשת הצבא.

הדיווחים גם אינם מבררים למה התכוון הדובר בקטע כשאמר "אישור": אם תיאר אישור פורמלי, דיון, או סף שנקבע לקטגוריה של מטרות. אף דיווח בחומר הזה אינו מאשש או מפריך את הטענה באופן עצמאי. מה שמתועד הוא שהטענה הועלתה בחומר קידום לסרט, ושצה"ל דחה אותה בפומבי.