שלושה נעצרו בחשד לרשת חברות פיקטיביות וחשבוניות פיקטיביות

שלושה חשודים נעצרו בחשד לקבלת דבר במרמה בפעולה משותפת של ימ"ר מרחב ירושלים, היחידה המיוחדת של המחוז, ורשות המסים, כך מסרה משטרת ישראל. המעצרים באו בעקבות חקירה סמויה שלפי המשטרה חשפה את שיטת הפעולה של החשודים המרכזיים.

לפי גרסת המשטרה, החשודים הפעילו רשת ענפה של חברות ועמותות פיקטיביות בישראל ובחו"ל, הלבינו כספים עבור חברות מקומיות והבריחו כספים מחו"ל. השיטה, כפי שתוארה בהודעה, כללה קבלת מזומן, הנפקת חשבוניות פיקטיביות והסתרת הכסף באמצעות העברות בנקאיות, תשלומי שוברים בעסקאות נדל"ן ושימוש בחשבונות בנק של בני משפחה. בשבוע שעבר פשטו החוקרים על בתיהם של 16 חשודים וחלקם נלקחו לחקירה משותפת של משטרת מחוז ירושלים וקצין חקירות מס הכנסה. עשרות נכסים שנחשדו כרכוש שנרכש מהכספים נתפסו. עשרות אנשים נוספים נחקרו בחשד שהיו לקוחות השירות. בית המשפט האריך את מעצרם של שני חשודים מרכזיים, בני 48 ו-56, מקרית יערים ומתל אביב.

למה חשבוניות פיקטיביות הן עבירת הנייר היקרה ביותר בישראל

הונאת חשבוניות היא הציר שסביבו מסתובב חלק גדול מהפשיעה הכלכלית בישראל: חשבונית פיקטיבית מאפשרת לכסף שלא שולם עליו מס או לכסף עברייני להיכנס לספרים של חברה חוקית כהוצאה עסקית מוכרת. גלובס דיווח באוגוסט 2025 שחשבוניות פיקטיביות עולות למדינה מיליארדי שקלים בשנה, שרשות המסים חסמה ב-2024 עסקאות בהיקף 8 מיליארד שקל בשלב הפיילוט של מנגנון הבקרה החדש, ושדוח מבקר המדינה מ-2023 מצא כי כ-80 אחוז מהחשבוניות הפיקטיביות הופצו דרך חברות קש שנושאי המשרה הרשומים בהן הוחלפו באופן זמני. אותו דיווח מתאר את רפורמת "חשבוניות ישראל", המחייבת מספר הקצאה מרשות המסים לחשבוניות מעל 20,000 שקל, והצעות להעניק לרשות זכות וטו על העברת גושי מניות גדולים בחברות.

הדפוס שהחוקרים ממשיכים למצוא

המנגנון שתואר בהודעה מירושלים חוזר בתיקים ישראליים שאינם קשורים זה לזה. בפעולה נגד ארגון דמי חסות לכאורה במרכז הארץ דיווח "ג'רוזלם פוסט" ב-27 באפריל 2026 שארבע חברות אבטחה נחשדו בהנפקת חשבוניות כוזבות כדי שתשלומי הסחיטה ייראו כתשלום עבור שירותים, ושהמשטרה הקימה חברת בנייה מדומה משלה כדי לאסוף ראיות. חברות על הנייר משמשות אפוא גם להזזת כסף עברייני וגם, לעתים, לתפיסתו.

היחידה שביצעה את הפשיטות

היחידה המיוחדת שצוינה בהודעה היא הזרוע הטקטית המחוזית המוכרת כימ"מ/יס"מ, שמתוארת במבנה הפורמלי של הארגון כיחידת התערבות מהירה וסדר ציבורי של משטרת ישראל, המשמשת לפשיטות ולפיזור הפרות סדר ולא לניתוח פיננסי. הצד הכלכלי של התיק נמצא אצל חוקרי מס הכנסה ברשות המסים, שעבדו עליו יחד עם משטרת המחוז.

מה המשטרה לא מסרה

ההודעה לא כללה סכום כולל של הכספים שהולבנו לכאורה, לא שווי של הנכסים שנתפסו ולא פירוט של העבירות המיוחסות לשלושת העצורים. לא נמסר באילו מדינות נרשמו החברות בחו"ל, אם 16 האנשים שבבתיהם נערכו חיפושים כוללים את שלושת העצורים, ואם ייחקרו גם העסקים שלכאורה השתמשו בשירות. שמות לא פורסמו, וכתב אישום טרם הוגש.