לוין מבקש למנות שופט בדימוס שינהל את חקירת הדלפת שדה תימן

שר המשפטים יריב לוין הודיע ביום שלישי כי בכוונתו למנות שופט בדימוס כתובע מיוחד שיוביל את החקירה נגד יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר.

לוין אמר כי השופט אשר קולא, ששימש אז נציב תלונות הציבור על שופטים, יקבל את התיק מידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שלדבריו מנועה מלטפל בו בשל ניגוד עניינים. לטענתו, משרדה הציג קודם לכן לבג"ץ טענות בשם הפרקליטות הצבאית שהיו לדבריו לא מדויקות ומטעות. "אני סבור שנציב תלונות הציבור על שופטים, הן כמוסד והן באופן אישי, הוא הפתרון הטוב ביותר האפשרי לנדרש בתיק הזה", אמר לוין, והוסיף כי המינוי יזכה לאמון ציבורי רחב. הוא הודיע רשמית לנציב שירות המדינה בפועל, דניאל הרשקוביץ, כי קולא (71, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת) הסכים לקבל את התפקיד. בהרב-מיארה דחתה את טענת ניגוד העניינים כחסרת בסיס ואמרה כי לשר אין סמכות לעקוף את משרדה.

מהי פרשת שדה תימן

תומר-ירושלמי, שהתפטרה ימים ספורים קודם לכן, חשודה במרמה והפרת אמונים, שימוש לרעה בסמכות, שיבוש הליכי משפט ומסירת מידע מסווג שלא כדין, על רקע הדלפת צילומי מצלמות האבטחה ממתקן הכליאה הצבאי שדה תימן בדרום הארץ. בסרטון נראית התעללות לכאורה בעציר פלסטיני מצד חיילי מילואים.

רצף האירועים, כפי שפורט ב"טיימס אוף ישראל", מתחיל באשפוזו של עציר עם פציעות קשות ביולי 2024, עובר דרך מעצר אנשי המילואים וסערה פוליטית סביב ההעמדה לדין, שידור הצילומים בערוץ 12 באוגוסט 2024 והגשת כתבי אישום נגד חמישה אנשי מילואים בפברואר 2025. תומר-ירושלמי התפטרה ב-31 באוקטובר 2025 ונטלה אחריות על אישור ההדלפה, שנועדה לדבריה להתמודד עם מה שתיארה כתעמולת שקרים נגד אכיפת החוק בצבא.

בהודעה המקורית נמסר כי חמישה אנשי מילואים מיחידת המשטרה הצבאית כוח 100 הועמדו לדין בפברואר בעבירות תקיפה וגרימת חבלה חמורה, כי העציר הפלסטיני שבמרכז הפרשה הוחזר לעזה ב-13 באוקטובר עם שחרור מאות אסירים פלסטינים במסגרת הפסקת האש, וכי ארגון הסיוע המשפטי חוננו, המייצג שניים מאנשי המילואים, קרא לבטל את כתבי האישום לאלתר.

החיפוש בחוף והטלפון הנעדר

תומר-ירושלמי הייתה במעצר בעת הודעתו של לוין. לפני מעצרה נעלמה במשך שעות לאורך קו החוף של תל אביב, רכבה נמצא בחוף הצוק ובעקבות זאת יצא מבצע חיפוש רחב של המשטרה, גופי החילוץ והצבא, בים, ביבשה ובאמצעים טכנולוגיים, כך דיווח "טיימס אוף ישראל" ב-2 בנובמבר 2025. המשטרה איתרה את מכשיר הטלפון הפרטי שלה באזור חוף הרצליה, אך לא הצליחה למצוא את המכשיר עצמו. גורם משטרתי אמר כי הוא פשוט "נעלם". היא אותרה בחיים, עברה בדיקה רפואית ונעצרה באותו ערב. מאז סרקו הרשויות את קו החוף בהרצליה בחיפוש אחר הטלפון, בחשד שהושלך לים. החוקרים בוחנים חשד לשיבוש הליכי משפט לצד ההדלפה עצמה. לאחר מעצרה עברה הערכה רפואית ופסיכולוגית ולאחר מכן הועברה לכלא הנשים נווה תרצה ברמלה.

מה עשה בג"ץ עם המינוי

התוכנית של לוין לא שרדה. ב-16 בנובמבר 2025 אישר בג"ץ פה אחד את סמכותו למנות גורם חיצוני שיפקח על החקירה הפלילית, בשל מה שהגדיר נסיבות חריגות וקיצוניות, אך ביטל את בחירתו בקולא: סעיף בחוק המסדיר את תפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים אוסר על מי שמכהן בו למלא כל תפקיד אחר, קבעה השופטת יעל וילנר, לפי "טיימס אוף ישראל". בית המשפט קבע תנאים למינוי חלופי: מעמד משפטי בכיר, ניסיון באכיפת החוק והיעדר זיקה פוליטית בהווה ובעבר.

המתקן שבמרכז הפרשה

שדה תימן הוא בסיס צבאי בדרום הארץ שהוסב למתקן כליאה עם פרוץ המלחמה בעזה, ושימש לסינון ולחקירה של מי שנתפסו ברצועה. בהודעה המקורית נמסר כי הוחזקו בו יותר מ-1,000 עצורים מעזה החשודים במעורבות בפעילות טרור. ארגוני זכויות אדם ישראלים עתרו לסגור אותו. בספטמבר 2024 סירב בג"ץ לסגור את המתקן אך הורה למדינה להחזיק בו עצורים בהתאם לחוק הישראלי, וציין כי התנאים השתפרו במידה ניכרת מאז הגשת העתירה וכי מספר העצורים ירד משיא של כ-700 לכמה עשרות בסוף אותו אוגוסט, כך דיווח "טיימס אוף ישראל".

מה ההודעה לא סגרה

הודעתו של לוין לא פירטה אילו סמכויות יהיו לתובע המיוחד, כיצד תתוקצב החקירה ומה ייעשה בחומרים שכבר אספה הפרקליטות. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה ביום ראשון כי מדובר במתקפת התעמולה החמורה ביותר שספגה המדינה, והוסיף שהוא מצפה לחקירה עצמאית ובלתי תלויה. הוא לא אמר מי צריך לנהל אותה. שמו של העציר הפלסטיני שמופיע בצילומים לא פורסם.