סער: הקונסוליה הבריטית בירושלים נסגרה, 12 נבחרי ציבור בריטים מנועי כניסה

שר החוץ גדעון סער הודיע ביום חמישי, 8 באוקטובר 2026, שהקונסוליה הבריטית בירושלים הפסיקה לפעול והשלט שלה הוסר. בכך הושלמו הצעדים שהכריז עליהם חודש קודם לכן בתגובה למדיניות ממשלת בריטניה. בהודעה שפרסמה ממשלת ישראל מסר סער שהקונסול הכללי ו-19 דיפלומטים מסיימים את תפקידם ויעזבו את ישראל.

לפי ההודעה, שתי הממשלות הגיעו להבנות בלילה שקדם לכך, אחרי שבוע של שיחות. ישראל תאפשר לבריטניה להפעיל צוות של שבעה דיפלומטים בלבד מבניין הקונסוליה לשעבר, שההודעה מגדירה כרכוש ממשלת בריטניה, והצדדים הסכימו להמשיך בשיחות. לדברי סער, לפי ההבנות בריטניה לא תנקוט צעדים נגד ישראל בתגובה לצעדים שבוצעו.

ארבעת הצעדים

סער הציג את צעדי התגובה לראשונה ב-8 בספטמבר, בהודעה קודמת שקשרה את סגירת הקונסוליה לסנקציות הבריטיות. לפי הודעתו האחרונה, כל הארבעה נכנסו לתוקף:

• נציגי בריטניה הורחקו מהמרכז הבינלאומי לתמיכה בעזה בקריית גת.
• הופסקה ההכשרה הבריטית של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון.
• נמנעה כניסה לישראל מ-12 נבחרי ציבור בריטים ומאזרחים בריטים נוספים, שההודעה מאשימה אותם בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית או בשלילת זכות קיומה של ישראל.
• הקונסוליה הבריטית בירושלים הפסיקה לפעול.

הטענות של ישראל נגד ממשלת הלייבור

סער הציג את הצעדים כתגובה, ואמר שישראל קבעה עיקרון: פעולה נגדה תיענה בתגובה. לדבריו, ישראל "לא רצתה להגיע למצב הזה", והאחריות מוטלת על ממשלת הלייבור. הטריגר האחרון, לדבריו, היה החלטה בריטית להטיל סנקציות רחבות על היישובים ביהודה ושומרון, לצד הגבלות נוספות על יצוא ביטחוני לישראל. לדבריו, ההחלטה לוותה ברטוריקה עוינת, ובהן האשמות ב"טיהור אתני" שהוא כינה שקריות.

ההודעה מונה שורת צעדים בריטיים קודמים מאז עלה הלייבור לשלטון ביולי 2024. ביניהם, לדברי סער:

• הכרה במדינה פלסטינית בספטמבר 2025, מדינה שהוא כינה "וירטואלית";
• חידוש המימון לאונר"א;
• השעיית חלק מרישיונות היצוא הביטחוני לישראל;
• סנקציות על שרים ישראלים ועל אנשים וגופים ישראליים נוספים;
• הקפאת המשא ומתן על הסכם סחר חופשי;
• הגבלת הנוכחות הרשמית של ישראל בתערוכת ציוד ביטחוני בבריטניה;
• הקפאת הדיאלוג הצבאי ושיתוף הפעולה הביטחוני;
• מניעת השתתפות קציני צה"ל בלימודים במכללה המלכותית ללימודי ביטחון (Royal College of Defence Studies).

הוא גם האשים את בריטניה בהתקפות חד-צדדיות חוזרות על ישראל בזירות בינלאומיות.

מה כוללות ההבנות

לדברי סער, מטרת שבוע השיחות הייתה למנוע הידרדרות נוספת ביחסים בעקבות הסגירה. ההסדר שהושג, כפי שתיאר אותו, משאיר נוכחות בריטית מצומצמת בבניין, בהיקף פעילות שהוא כינה "מוגבל מאוד". ההודעה אינה מפרטת מה יורשה הצוות לעשות.

השר הדגיש גם את חשיבות הקשרים עם בריטניה, והצביע על שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני. לדבריו, ישראל העבירה לאחרונה לבריטניה מידע חיוני במה שכינה פרשת RAF Fairford, בסיס של חיל האוויר המלכותי. ההודעה אינה מוסרת פרטים נוספים על הפרשה.

סער אמר שאינו יכול לשלול משברים בעתיד, והזהיר שכל מדינה שתפעל נגד ישראל תשלם מחיר. לדבריו, ישראל לא תפנה עוד את הלחי השנייה להתקפות דיפלומטיות.

מה הדיווחים אינם אומרים

הדיווח נשען על מקור אחד: הודעתו של שר החוץ עצמו. החומר אינו כולל תגובה של ממשלת בריטניה, ולכן גרסת בריטניה להבנות, והאם היא מסכימה שלא תנקוט צעדי תגובה, אינה ידועה מהדיווחים. ההודעה אינה מפרסמת את שמות 12 נבחרי הציבור שנמנעה כניסתם או את שמות האזרחים הבריטים האחרים, אינה מסבירה את פרשת RAF Fairford, ואינה מפרטת אילו שירותים, אם בכלל, יעניקו הדיפלומטים הבריטים שנשארו למי שנעזר בקונסוליה. היא גם אינה מפרטת את תוכן הסנקציות הבריטיות שהיא מתארת.