כתב אישום נגד 14 בפרשת "מבוך הכספים" בנצרת

פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום מקדמי נגד 14 אנשים בגין מה שהרשויות מתארות כהשתלטות בסגנון מאפיה על כספי עיריית נצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל. בין הנאשמים ראש ארגון הפשיעה בכרי וסגנו, וכן ראש העיר לשעבר עלי סלאם. החוקרים כינו את התיק פרשת "מבוך הכספים".

כתב האישום הוגש בתום חקירה שנמשכה חודשים. "במהלך החקירה הגלויה, שנמשכה כ-80 ימים וכללה מעצר של נאשמים רבים, חשף הצוות עבירות חמורות שנדיר להעמיד עליהן לדין לפי החוק למאבק בארגוני פשיעה", מסרה המשטרה, וציינה שהחוק מאפשר ענישה חמורה בהרבה נגד בכירי פשיעה מאורגנת. לפי כתב האישום, סמיר בכרי, בן 35, וסגנו מוחמד פאחורי, בן 33, שלטו בפועל בכספי העירייה והוציאו ממנה עשרות מיליוני שקלים באמצעות הסכמים מנופחים, מכרזים מבוימים ופרויקטים פיקטיביים, בעוד סלאם, בן 74, ועוזריו שימשו מסייעים, הלבינו כספים ופעלו בסחיטה ובאיומים. הרשויות מעריכות שסלאם נטל לעצמו כ-25 מיליון שקל (8 מיליון דולר) בין 2015 ל-2022, ועוד 26 מיליון שקל (8.3 מיליון דולר) נלקחו לאחר שבכרי השתלט על חברת אבטחה שהעסיקה העירייה, כ-51 מיליון שקל (16.4 מיליון דולר) בסך הכל. בעקבות מידע מעד מדינה מצאו החוקרים בדירה בנצרת תיק גב ובו המחאות "חיות" בשווי כ-109 מיליון שקל (35.1 מיליון דולר).

נצרת, העיר שבמרכז הפרשה

נצרת שוכנת במחוז הצפון, בהרים ממערב לכנרת. זו העיר הערבית הגדולה בישראל, והיא משמשת מרכז תרבותי, פוליטי, דתי ומסחרי לאזרחים הערבים בישראל. אוכלוסייתה ערבית כמעט כולה ומחולקת לכשני שלישים מוסלמים ושליש נוצרים, לפי הפרופיל הדמוגרפי של העיר. ההודעה נקבה במספר תושבים של כ-78,000. הקריסה העירונית אינה מופשטת: בג"ץ דן בעתירה של גורמי איכות סביבה בעניין שריפות יומיומיות שנגרמו מהאשפה שלא פונתה בעיר, וביוני 2025 הדיח שר הפנים משה ארבל את סלאם ואת מועצת העיר בשל הגירעון התופח ומידע מודיעיני שקשר בכירים בעירייה לפעילות פלילית, ומינה ועדה קרואה בראשות יעקב אפרתי לניהול העיר.

למה תיק עירייה הוא בעצם תיק אלימות

הפשיעה המאורגנת ביישובים הערביים הפכה לאחת הבעיות הפנימיות החמורות בישראל. ב-2025 נהרגו 252 אזרחים ערבים ב-218 אירועי פשיעה ואלימות, השנה הקטלנית ביותר שנרשמה, לעומת 230 ב-2024. 88 אחוז מהקורבנות נורו למוות ויותר מ-72 אחוז היו בני 18 עד 40, דיווח "ג'רוזלם פוסט" בסוף דצמבר 2025 על נתונים שריכזה עמותת יוזמות אברהם. נכון ליוני 2025 פענחה המשטרה רק 10 אחוזים מהרציחות בחברה הערבית באותה שנה, ו-57 אחוזים מהן אירעו בצפון הארץ, דיווח "טיימס אוף ישראל". ארגון בכרי נחשב לאחד הגורמים המרכזיים שמזינים את האלימות הזאת, דיווח אותו כלי תקשורת עם הגשת כתב האישום. בקריאה הזאת, חוזים עירוניים אינם עניין שולי לצד הירי: הם מקור המימון של הארגונים.

הכלים המשפטיים שהמשטרה שולפת

המשטרה מסרה שנדיר להעמיד לדין על העבירות שנחשפו כאן לפי החוק למאבק בארגוני פשיעה, וציינה שהחוק מאפשר ענישה חמורה בהרבה נגד בכירי פשיעה מאורגנת מזו שהעבירות עצמן היו גוררות. כלי נפרד, החוק להגנה על הציבור מפני פשיעה מאורגנת, מאפשר למדינה להטיל הגבלות על מי שרק חשוד בהשתתפות בסחיטה (איסור יציאה מהארץ, הגבלת גישה לאמצעי תקשורת או מעצר בית) ברף הוכחה נמוך ממבחן הספק הסביר הנהוג במשפט פלילי. בנובמבר 2025 הזהיר חוקר משפט חוקתי בבלוג I-CONnect שהרף הנמוך חושף את החוק לשימוש לרעה נגד יריבים פוליטיים.

מוניטין שהלך בכיוון ההפוך

ההאשמות מתיישבות בקושי עם מעמדו הקודם של סלאם. בהודעה נכתב שהמפכ"ל דאז רוני אלשיך ביקר אצלו ב-2017, ושב-2021 כינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו אנרגטי ומצליח. המפכ"ל הנוכחי דני לוי ניצל את ההודעה לאמירה רחבה יותר על המשטרה: "נמחץ את ארגוני הפשיעה", אמר, והוסיף שציניות השתלטה על המדינה אבל שבמשטרה יושבים אנשים רציניים.

מה עדיין לא ברור

מדובר בכתב אישום מקדמי, שבנוהג הישראלי עשוי להיות מוחלף בכתב אישום מלא לאחר שימוע, ולכן האישומים והסכומים עשויים להשתנות. בהודעה לא נרשמו תשובות הנאשמים ולא תגובה של סנגור כלשהו, ולא נמסר אם ההמחאות שנמצאו בתיק הגב נתפסו כראיה או הוקפאו. גם לא נמסר מתי יובא התיק לראשונה לבית המשפט.