הממשלה סירבה להקים ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר, הגוף היחיד שמוסמך לחייב עדות

ראשי האופוזיציה תקפו ביום שני את הממשלה, לאחר שהחליטה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. "המשמעות היחידה של אי הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא שאסון 7 באוקטובר יקרה לנו שוב ושוב", כתב ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד. "אם לא נחקור מה הוביל לאסון, לא נוכל להפיק לקחים ולוודא שהוא לא יחזור". לפיד הוסיף כי נתניהו ניסה לחסום ועדות חקירה ממלכתיות גם באסון מירון ובפרשת הצוללות, וכי גם הפעם תקום ועדה.

נתניהו מתנגד לדרישה, ולדבריו הוא דוחה חקירה שהוא מכנה מוטה פוליטית. מבקריו מאשימים אותו בגרירת רגליים ובניסיון לצמצם את סמכויות החקירה. ההחלטה התקבלה בצל מועד אחרון: בעקבות עתירות של משפחות חטופים, משפחות שכולות וחברי כנסת לשעבר, הורה בג"ץ לממשלה בפברואר להציג את עמדתה עד 11 במאי. כלי תקשורת בישראל דיווחו כי הממשלה מבקשת לשנות את החוק שקובע כיצד ממונות ועדות, לפני שתסכים. חבר הכנסת מהאופוזיציה בני גנץ הגיב: "הציבור לא טיפש. הסיבה היחידה שלא מוקמת ועדת חקירה ממלכתית היא ניסיון לברוח מאחריות".

מהי בעצם ועדת חקירה ממלכתית

המחלוקת אינה על עצם החקירה אלא על הכלי, וההבדל ממשי. לפי חוק ועדות חקירה מ-1968, הממשלה מחליטה להקים ועדה ממלכתית בעניין בעל חשיבות ציבורית חיונית, אבל את חבריה ממנה נשיא בית המשפט העליון, ובראשה חייב לעמוד שופט מכהן או בדימוס. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ועדה כזו יכולה לחייב עדים להעיד ולמסור מסמכים, לגבות עדויות בשבועה ולהטיל קנסות על תשובות מתחמקות או על עדות שקר. סירוב להתייצב בלי סיבה סבירה הוא עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר. בוועדה יש בדרך כלל שלושה חברים, והיא קובעת בעצמה את כיווני החקירה.

לוועדה שממנים פוליטיקאים אין דבר מכל זה. את חבריה בוחרים גורמים פוליטיים, היושב בראשה אינו חייב להיות שופט, והממשלה קובעת אילו נושאים תבדוק.

תקדים מירון שמרחף מעל הוויכוח

ועדת החקירה הממלכתית האחרונה בישראל בדקה את אסון מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם, ושתואר אז כאסון האזרחי החמור בתולדות המדינה. בדוח הסופי, שפורסם ב-6 במרץ 2024, קבעה הוועדה כי כמה נושאי משרה ציבורית אחראים באופן אישי, ונתניהו ביניהם, כך דיווח "ישראל היום". הוועדה נמנעה מהמלצה אופרטיבית נגד ראש הממשלה בשל היותו נבחר ציבור, אבל המליצה שהשר לביטחון הפנים דאז והשר לשירותי דת דאז לא יכהנו עוד כשרים, ושהמפכ"ל יודח. ועדות רשאיות לקבוע ממצאים אישיים כאלה, והממשלה אינה חייבת לפעול לפיהם.

מה כבר מצאו התחקירים של הצבא

צה"ל ושב"כ השלימו תחקירים פנימיים על הכשלים לפני המתקפה ובמהלכה, אבל אלה עסקו רק במבצעים, במודיעין ובפיקוד, ולא בהחלטות הדרג המדיני. סיכומים שפורסמו בשבועות שלפני ההצבעה בממשלה קבעו כי כ-5,000 מחבלים מחמאס ומהג'יהאד האסלאמי תקפו יישובים ישראליים וכבשו מוצבי גבול של הצבא, כי שרשרת הפיקוד קרסה בכאוס וכי החיילים היו במיעוט מספרי. לפי התחקירים, הצבא טעה במשך שנים בהערכת כוונות חמאס, פירש לא נכון את המודיעין ככל שהמתקפה התקרבה, והתמקד יותר באיראן ובחיזבאללה בלבנון. ב-7 באוקטובר נרצחו לפחות 1,180 בני אדם ו-252 ישראלים וזרים נחטפו. מבין 59 החטופים שנותרו בעת פרסום ההודעה, על פי ההערכות 36 לא היו בחיים.

מה קרה אחרי ההחלטה

המחלוקת לא הסתיימה בזה. בנובמבר 2025 פעלה הממשלה למנות ועדה ממשלתית במקום ועדה ממלכתית, כך דיווח "טיימס אוף ישראל", והקימה ועדת שרים שתקבע את היקף החקירה, את נושאיה ואת לוח הזמנים שלה. משפחות שכולות וראשי האופוזיציה אמרו כי מדובר בניסיון של הנאשמים למנות את חוקריהם. באפריל 2026 נמנע בג"ץ מלהורות על הקמת ועדה ממלכתית, ובמקום זאת נתן לממשלה עד 1 ביולי 2026 לגבש מסגרת מתאימה, דיווח העיתון. הרכב של שבעה שופטים קבע כי העת להתחיל לחקור את 7 באוקטובר הגיעה מזמן.

מה עדיין לא ברור

הממשלה לא פרסמה החלטה מנומקת שמסבירה את הסירוב, ולא פירטה אילו שינויי חקיקה היא דורשת לפני שתסכים. היא גם לא הציעה אז מנגנון חלופי לבדיקת החלטות הדרג המדיני, התחום היחיד שהתחקירים הפנימיים של הצבא לא נגעו בו. היא גם לא אמרה כיצד תשיב לבג"ץ עד המועד של 11 במאי.