הרב לנדו הורה לח"כי דגל התורה להצביע נגד חוק עונש מוות למחבלים

הרב דב לנדו, מנהיגה הרוחני של סיעת דגל התורה ביהדות התורה, הורה לחברי הכנסת מטעמו להצביע נגד הצעת חוק בתמיכת הממשלה שקובעת עונש מוות למחבלים שרצחו ישראלים. ההוראה, שדווחה ב-10 בנובמבר 2025, העמידה אותו בעימות גלוי עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמקדם את החקיקה בגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בן גביר הזהיר שעוצמה יהודית תפסיק להצביע עם הקואליציה אם ההצעה לא תעבור בקריאה ראשונה באותו שבוע. דובר מטעם לנדו מסר שהרב סבור כי המהלך "יסכן חיי יהודים, כי אם ערבים בכל העולם יראו שאנחנו עושים דבר כזה, זה עלול להוביל לשפיכות דמים". למרות התנגדות דגל התורה, ההצעה עשויה להתקדם בתמיכת חלק מחברי האופוזיציה.

מה קובעת ההצעה

בדברי ההסבר להצעה נכתב שמחבלים שיורשעו ברצח על רקע גזעני או מתוך עוינות לציבור, שבוצע במטרה לפגוע במדינת ישראל, יקבלו עונש מוות חובה. החוק יאפשר להטיל עונש מוות ברוב דעות ולא פה אחד, ויבטל כל אפשרות להקלה בעונש לאחר שגזר הדין יהפוך חלוט. ועדת הביטחון הלאומי של הכנסת אישרה זמן קצר קודם לכן את קידום ההצעה.

בדיווח על ההצבעה מסר "טיימס אוף ישראל" ששלוש גרסאות של ההצעה עברו בקריאה ראשונה, המרכזית שבהן ב-39 תומכים מול 16 מתנגדים, כשרוב האופוזיציה החרימה את ההצבעה. העיתון ציין שנתניהו התנגד לחקיקה כזו ב-2023 בשל חשש לפגיעה במשא ומתן על חטופים, ושינה את עמדתו אחרי האולטימטום של בן גביר באוקטובר 2025.

שאלת החטופים ושינוי עמדה

תא"ל (מיל') גל הירש, מתאם הממשלה לענייני שבויים ונעדרים, התנגד בעבר לחקיקה. הוא אמר לוועדה שעמדתו השתנתה אחרי שכל החטופים חזרו מעזה, תזכורת לכך שהטיעון המעשי החזק ביותר נגד ההצעה היה החשש לגורל הישראלים המוחזקים בשבי.

ישראל כמעט לא הוציאה איש להורג

בישראל בוצעה הוצאה להורג אזרחית אחת בלבד בכל תולדותיה, זו של אדולף אייכמן, הפקיד הנאצי שארגן את גירוש יהודי אירופה. הוא הוצא להורג בתלייה ב-1962 לאחר שהורשע ברצח עם ובפשעים נגד האנושות, ואפרו פוזר בים. בית משפט ישראלי גזר ב-1988 עונש מוות על ג'ון דמיאניוק בגין פשעים נגד האנושות במחנות ריכוז, אך בית המשפט העליון ביטל את גזר הדין ב-1993. ישראל הסגירה אותו, ובהמשך הוא הורשע בגרמניה בסיוע לרצח של יותר מ-28,000 יהודים בסוביבור ומת בעודו מערער.

ישראל ביטלה ב-1954 את עונש המוות על רצח רגיל, והותירה אותו על פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד העם היהודי, בגידה ועבירות צבאיות מסוימות בעת מלחמה, כך לפי סקירת מקורות בנושא, שמתעדת גם הוצאה להורג מוקדמת אחת, של קצין הצבא מאיר טוביאנסקי ב-1948, שזוכה לאחר מותו. מאז שנות התשעים לא ביקש אף תובע לגזור עונש מוות.

למה המפלגות החרדיות מחזיקות במאזן

יהדות התורה וש"ס כבר החרימו חלקית הצבעות בקואליציה כדי ללחוץ על נתניהו להעביר חוק שיעניק פטורים רחבים מגיוס לתלמידי ישיבות. המחלוקת הזו, ולא הצעת החוק הזו, היא קו השבר שאיים שוב ושוב על יכולתה של הממשלה לחוקק בכלל.

מה קרה אחר כך

ההצעה לא מתה עם המשבר. תיעוד מקורות של החקיקה מציין שאחרי אישור בוועדה במרץ 2026 העבירה הכנסת את החוק ב-62 תומכים מול 48 מתנגדים ב-30 במרץ 2026, והוא נכנס לתוקף ב-17 במאי 2026, עם חתימת אלוף פיקוד המרכז על צו ההפעלה. החוק קובע הוצאה להורג בתלייה, מגדיר אותה כעונש ברירת המחדל בבתי המשפט הצבאיים, שבהם נשפטים פלסטינים בלבד, וחל בצמצום רב יותר בבתי המשפט האזרחיים. עתירות נגדו הוגשו לבג"ץ על ידי האגודה לזכויות האזרח ועדאלה.

מה עדיין לא ברור

בדיווח לא נמסר כמה מחברי הכנסת של דגל התורה מחויבים להוראה, ואם הסיעה השנייה ביהדות התורה שותפה לעמדה. לא נמסר אילו חברי אופוזיציה אמורים לספק את הקולות החסרים, ולא הובאה תגובה מלשכת נתניהו לאיום של בן גביר להימנע מתמיכה בקואליציה.