"וול סטריט ג'ורנל": מאסק הורה בעצמו להאט את סטארלינק, והרחפנים של אוקראינה נפגעו

אילון מאסק הוא שנתן את ההוראה להגביל גרסה צבאית של שירות הלוויין סטארלינק, שאוקראינה תלויה בו. כך לפי דיווח של "וול סטריט ג'ורנל", שכמה כלי תקשורת ישראליים הביאו ביום שלישי בערב. "טיימס אוף ישראל", בהסתמך על ה"ג'ורנל", מסר שההאטה נקבעה בשבוע שעבר ושהעיתון מבסס את הדיווח על גורמים אמריקאים רשמיים ועל אנשים המכירים את הפרטים.

לפי אותו דיווח, ההגבלה שיבשה את מבצעי הרחפנים של אוקראינה נגד רוסיה, גם בתקיפות וגם בהגנה אווירית. ה"ג'ורנל" דיווח גם שמאסק ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוחחו בטלפון על ההחלטה בנוגע לסטארלינק זמן קצר אחרי שההאטה נחשפה, כשטראמפ היה בסיבוב בחירות. ערוץ ההתראות של ynet פרסם מבזק קצר ולפיו מאסק הוא שהורה על השיבושים בסטארלינק באוקראינה.

מהו סטארלינק ולמה אוקראינה נשענת עליו

סטארלינק היא רשת תקשורת לוויינית שמפעילה ספייס אקס, חברת הטילים והחלל בראשות מאסק. מאסק עומד גם בראש יצרנית המכוניות החשמליות טסלה ומחזיק ברשת החברתית שנקראה בעבר טוויטר. השירות מספק חיבור לאינטרנט מהחלל, ומאפשר להישאר מחוברים במקומות שבהם הרשתות הקרקעיות פגועות, חסרות או חשופות לשיבושים.

הדיווחים מתארים את השירות שנפגע כגרסה צבאית של סטארלינק, נפרדת מהמוצר האזרחי. אוקראינה, הנלחמת ברוסיה, משתמשת בחיבור הזה כדי להפעיל רחפנים. לפי הדיווחים, מדובר ברחפנים שנשלחים למשימות תקיפה וגם ברחפנים שמשמשים להגנה מפני איומים מהאוויר. האטה בקשר בין המפעילים לכלי הטיס עלולה לכן להשפיע ישירות על שדה הקרב.

תפקידו של מאסק והשיחה עם טראמפ

הטענה המרכזית בדיווח של ה"ג'ורנל", כפי שסיכמו אותה כלי התקשורת הישראליים, נוגעת לשאלה מי קיבל את ההחלטה. עד כה לא היה ברור מה גרם לשיבוש. הדיווח החדש מייחס את ההוראה למאסק עצמו, ולא לתהליך אוטומטי, לתקלה טכנית או להחלטה של דרג נמוך יותר בחברה.

הדיווח ממקם את הפרשה גם בהקשר פוליטי. לפי הסיכום של "טיימס אוף ישראל", מאסק וטראמפ דנו בהחלטה בשיחה זמן קצר אחרי שהידיעה על ההאטה התפרסמה, ושוחחו בה גם על נושאים אחרים. הקטע שעומד לרשותנו נקטע לפני שמפורט מה היו הנושאים האלה. הכותרת של "טיימס אוף ישראל" מתארת את אוקראינה כמי שההאטה תפסה אותה בהפתעה, כלומר קייב לא הוזהרה מראש, אבל הקטע אינו מרחיב על כך.

איך כלי התקשורת מתארים את ההשפעה

שלושת הדיווחים הישראליים מסכימים שמאסק הורה על הצעד, אבל מתארים אותו במילים שונות, וההבדלים חשובים כדי להבין עד כמה הוא היה חמור.

• ynet מדבר על שיבושים במערכת סטארלינק באוקראינה.
• "טיימס אוף ישראל" מכנה זאת האטה והגבלה, וכותב שהיא הקשתה על משימות רחפני התקיפה וההגנה האווירית של אוקראינה.
• "ג'רוזלם פוסט" כתב בכותרת על הגבלות שהשביתו את הרחפנים ואת ההגנות של אוקראינה.

להקשות על יכולת ולהשבית אותה זה לא אותו דבר. החומר שבידינו אינו מכריע איזה תיאור מדויק יותר, ויש להתייחס להיקף ההשפעה כלא ודאי.

מאיפה הדיווח מגיע

אף אחד משלושת כלי התקשורת הישראליים אינו טוען שערך תחקיר משלו. כולם מביאים את "וול סטריט ג'ורנל", שמצדו מצטט גורמים אמריקאים רשמיים שלא נחשפו בשמם ואנשים המכירים את הפרטים. הטענות נשענות אפוא על המקורות של עיתון אחד, שכמה כלי תקשורת חזרו עליהם, ולא על כמה אישושים עצמאיים.

מה הדיווחים לא אומרים

הקטעים שבידינו אינם מסבירים למה מאסק הורה על ההאטה, כמה זמן היא נמשכה או אם הוסרה מאז. הם אינם מפרטים כמה משימות רחפנים נפגעו ואינם נותנים שום נתון על הנזק לפעילות האוקראינית. אין בהם תגובה של מאסק, של ספייס אקס, של הבית הלבן, של ממשלת אוקראינה או של רוסיה. הדיווחים אינם מציינים על מה הסכימו טראמפ ומאסק בשיחה, אם בכלל, ומה היו הנושאים האחרים שעלו בה. הם גם אינם אומרים אם לממשל האמריקאי, שמקורות ה"ג'ורנל" נמנים ככל הנראה עליו, היה חלק בהחלטה, או שנודע לו עליה רק בדיעבד.