צה"ל: האזעקה בנחל עוז הופעלה בעקבות זיהוי שווא

אזעקות על ירי רקטות הופעלו בערב 29 בספטמבר 2026 בנחל עוז, הסמוך לרצועת עזה. זמן קצר לאחר מכן מסר צה"ל כי ההתרעה נבעה מ"זיהוי שווא". בהודעה נוספת מסר דובר צה"ל כי לאחר בדיקה נקבע שהאזעקות שנשמעו באזור נחל עוז היו זיהוי שווא.

פיקוד העורף רשם את ההתרעה ב-21:35 תחת הקטגוריה ירי רקטות וטילים, והיא חלה על נחל עוז בלבד. "טיימס אוף ישראל" דיווח על מסקנת הצבא שהאזעקה הייתה התרעת שווא, אחרי שדיווח תחילה שצה"ל בודק מה הפעיל אותה. גם N12 דיווח על הפעלת אזעקות ביישוב.

כך התפתח הערב

התיעוד הפומבי הראשון היה התרעת פיקוד העורף. לפי ערוץ שמעביר את התרעות פיקוד העורף, ההתרעה לנחל עוז נתנה לתושבים 15 שניות להגיע למרחב מוגן והנחתה אותם להיכנס אליו. תוך דקות פרסם ערוץ הצבא הודעה ראשונית שלפיה נשמעו אזעקות באזור נחל עוז והפרטים נבדקים.

Emanuel Fabian, הכתב הצבאי של "טיימס אוף ישראל", דיווח על האזעקות ומסר שצה"ל בודק מה גרם להן. הוא פרסם את אותו עדכון ב-X, ושוב בטלגרם כמה דקות לאחר מכן.

ב-21:38 פרסם ערוץ ההתרעות עדכון שלפיו האירוע הסתיים ואפשר לצאת מהמרחב המוגן, עם תזכורת לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בכל התרעה או הנחיה חדשה. עדכון זהה לנחל עוז הופיע ב-21:40. אחר כך הגיעה הודעת צה"ל שהגדירה את ההתרעה זיהוי שווא.

מה עושה פיקוד העורף

פיקוד העורף הוא הזרוע של צה"ל האחראית על הגנת האזרחים בזמן מתקפות ומצבי חירום. הוא מפעיל את מערך ההתרעה הארצי, ששולח אזעקות והתרעות לטלפון לאזורים מוגדרים כשמזוהה איום, כמו ירי רקטות. כל התרעה מציינת את היישוב ואת הזמן שעומד לרשות התושבים להגיע למרחב מוגן. הזמן תלוי במרחק ממקור הירי הצפוי, ולכן היישובים שעל גבול עזה מקבלים את זמני ההתרעה הקצרים ביותר.

מרחב מוגן הוא חדר או מקלט מחוזק שנועד לעמוד בהדף ובריסים. בבתים רבים, בעיקר חדשים, יש ממ"ד, ומי שאין לו נעזר במקלטים ציבוריים. כשפיקוד העורף מודיע שהאירוע הסתיים, התושבים רשאים לצאת מהם.

איפה נחל עוז

נחל עוז הוא קיבוץ הסמוך מאוד לגבול עם רצועת עזה. פיקוד העורף משייך אותו לאזור עוטף עזה. בגלל הקרבה, לתושבים שם יש מהזמנים הקצרים ביותר בארץ להגיע למרחב מוגן כשנשמעת אזעקה.

זיהויי שווא ומערך ההתרעה

מערך ההתרעה בישראל בנוי להתריע קודם ולוודא אחר כך. כשהחיישנים מזהים משהו שעשוי להיות רקטה או טיל, האזעקות מופעלות אוטומטית באזור הרלוונטי, כדי שהתושבים לא ימתינו בזמן שהאיום נבחן. צה"ל משתמש במונח "זיהוי שווא" כשהוא מסיק לאחר בדיקה שהזיהוי לא תאם שיגור אמיתי. במקרה הזה שתי הודעות הצבא הלכו לפי הדפוס הזה: הודעה ראשונית שהעניין נבדק, ואחריה קביעה שההתרעה הייתה שווא.

גם התרעת שווא מחייבת את התושבים לעזוב הכול ולרוץ לממ"ד תוך שניות. ההנחיה הקבועה של פיקוד העורף, שחזרה גם בהודעה על סיום האירוע, היא להתייחס לכל התרעה כאמיתית ולפעול לפי ההנחיות עד הודעה חדשה.

מה הדיווחים לא אומרים

אף אחד מהדיווחים לא מסביר מה גרם לזיהוי השווא: תקלה בחיישן, עצם שמערכות הגילוי פירשו לא נכון או סיבה אחרת. צה"ל לא מסר אם שוגר מיירט. אף דיווח לא מזכיר נפגעים או נזק, אבל גם אף אחד מהם לא מתייחס לכך במפורש. הדיווחים גם לא מסבירים מדוע ערוץ ההתרעות פרסם שני עדכונים נפרדים על סיום האירוע בנחל עוז. הדיווחים הראשונים ב"טיימס אוף ישראל" תיארו אזעקות על ירי רקטות, ואילו הודעת צה"ל המאוחרת מתארת זיהוי שווא. מעבר לקביעת הצבא, הדיווחים לא אומרים אם היה שיגור כלשהו מעזה.