נתניהו ביקש חנינה מהרצוג בלי להודות באשמה

המערכת הפוליטית בישראל רעשה ביום ראשון אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לנשיא יצחק הרצוג בקשת חנינה. במכתב חתום בן עמוד אחד נתניהו לא הודה בביצוע עבירה ולא התנצל, אלא הפנה למה שכינה "אחריות ציבורית ומוסרית רחבה" למתחים הפוליטיים סביב משפט השחיתות שלו.

הבקשה נפרשה על פני 111 עמודים: המכתב החתום בידי נתניהו, ומסמך שני ומפורט יותר החתום בידי עורך דינו, עמית חדד. בבקשה נתניהו מבקש מהרצוג לסיים את המשפט, בטענה שההליכים פוגעים ביכולתו להוביל ושסגירתם משרתת את טובת הציבור. "בשנים האחרונות גברו המתחים והמחלוקות בין חלקים שונים בעם ובין רשויות המדינה", כתב נתניהו. "אני מודע לכך שההליכים המתנהלים בעניינִי הפכו למוקד של עימותים". נתניהו, המואשם בעבירות מרמה, הפרת אמונים ושוחד, כתב כי למרות רצונו האישי להמשיך במשפט ולהוכיח את חפותו, "סגירת המשפט תוריד את להבות המחלוקת הפוליטית" בעת של אתגרים ביטחוניים והזדמנויות מדיניות.

איך עובדת חנינה נשיאותית, ולמה הבקשה הזאת חריגה

סמכות החנינה של נשיא המדינה רחבה וכמעט לא נתונה לפיקוח, אבל הנוהג סביבה צר. ככלל הנשיא שוקל בקשת חנינה רק אחרי שכל ההליכים המשפטיים הסתיימו, וחנינות שניתנות לפני הרשעה הן נדירות וחריגות, דיווח PBS NewsHour. חנינה גם אינה יכולה כשלעצמה לעצור משפט: רק היועצת המשפטית לממשלה רשאית לעכב הליכים. מבחינת הנוהל, הבקשה מגיעה תחילה למחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאוספת חוות דעת מקצועיות מהגורמים הרלוונטיים; אלה מועברות ליועץ המשפטי של בית הנשיא, שמכין המלצה נוספת לפני שהרצוג יכריע, דיווח "טיימס אוף ישראל". מבחינה טכנית אין דרישה להודאה באשמה.

שלושת התיקים

נתניהו מואשם במרמה, קבלת שוחד והפרת אמונים בשלוש חקירות משטרה נפרדות, והוא מכחיש כל עבירה. בתיק המוכר כפרשת בזק הוא מואשם בכך שהעניק הטבות רגולטוריות לחברת התקשורת בזק בתקופה שבה כיהן כשר התקשורת, בתמורה לסיקור אוהד באתר החדשות וואלה מצד בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', שהיה הבעלים של האתר. בפרשת "ידיעות" הוא מואשם בקידום רגולציה על הפצת עיתונים שהיטיבה עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס, בתמורה לסיקור אוהד יותר. בפרשת המתנות, הנחשבת לחמורה שבהן, נתניהו ורעייתו שרה מואשמים בקבלת מתנות בשווי 200,000 דולר מהמפיק ההוליוודי ארנון מילצ'ן, בתמורה לסיוע בקבלת ויזה אמריקאית ולשינויי מיסוי שהיטיבו עמו.

התגובות, לאורך הקווים המוכרים

בכירים בממשלת נתניהו תמכו בבקשה. שר הביטחון ישראל כץ הגדיר אותה חיונית לביטחון הלאומי ואמר שישראל ניצבת מול מציאות ביטחונית מורכבת מאי פעם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר שנתניהו "נרדף במשך שנים בידי מערכת משפט מושחתת שרקחה נגדו תיקים פוליטיים", והוסיף שמפלגתו, הציונות הדתית, תמשיך לדחוף לרפורמה במערכת המשפט ללא קשר לתוצאה.

באופוזיציה סברו אחרת. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד פנה בפומבי להרצוג וטען שחנינה בלי הודאה באשמה או בלי פרישה מוחלטת מהחיים הפוליטיים תחתור תחת שלטון החוק: "הנשיא לא יכול לחון את נתניהו בלי לקיחת אחריות". יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן כינה את הבקשה התחמקות ברורה מאחריות, אמר ש"רק אשמים מבקשים חנינה" וקרא לנתניהו לפרוש מהחיים הציבוריים. אביגדור ליברמן מישראל ביתנו האשים אותו בהסחת דעת מהכלכלה, מהפעילות הצבאית ומהמחלוקת על גיוס חרדים. התנועה לאיכות השלטון הזהירה שחנינה שתינתן באמצע משפט תהיה "מכה אנושה לשלטון החוק ולעקרון השוויון בפני החוק".

המכתב מוושינגטון

לבקשה קדמה התערבות חריגה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כתב להרצוג וקרא לו לחון את נתניהו; הרצוג השיב שלא ניתן לשקול חנינה אלא אם נתניהו יודה תחילה באשמה באופן רשמי ויגיש בעצמו בקשה. נתניהו שלל בעבר פנייה לחנינה אם משמעותה הודאה באשמה, ובבקשתו לא נכללה הודאה כזו. Jewish Insider דיווח שבמכתבו תיאר טראמפ את ההעמדה לדין כפוליטית ולא מוצדקת, ושבבית הנשיא הגדירו את הבקשה חריגה ובעלת השלכות משמעותיות, שהנשיא ישקול באחריות לאחר שיקבל את כל חוות הדעת.

ההשוואה שעולה בישראל היא לאהוד אולמרט, שהתפטר מראשות הממשלה ב-2008 לקראת כתב אישום בעבירות שחיתות. אולמרט הורשע בסופו של דבר וריצה שני שלישים מעונש מאסר של 27 חודשים.

מה עדיין לא ברור

לא במכתבו של נתניהו ולא בהודעות שסביבו נכתב מה יעשה אם החנינה תאושר: הוא לא הציע לפרוש מתפקידו או מהפוליטיקה. אין לוח זמנים להכרעה, ואין אינדיקציה לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, הגורם היחיד שיכול בפועל לעצור את המשפט. הבקשה גם לא התייחסה למשמעות של חנינה עבור שאר הנאשמים באותם תיקים.