עשר בקשות פסילה הוגשו לוועדת הבחירות, אבו שחאדה במוקד

עשר בקשות לפסילת מועמדים או רשימות מהבחירות הקרובות לכנסת הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית בתוך יומיים, דיווח ynet, ובכך נפתח מה שתיאר כמרתון דיונים בגוף שבוחן מי רשאי להתמודד לכנסת. הבקשה שמושכת את מרב תשומת הלב היא הדרישה להוציא מהמרוץ את סמי אבו שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד.

על פי אותו דיווח, היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי בעניינו של אבו שחאדה מתקיימת עילת התמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. ynet דיווח גם כי המאבק המקביל סביב רע"מ עשוי להפוך למבחן פוליטי עבור מפלגות האופוזיציה, וכי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וח"כ טלי גוטליב מהליכוד צפויים להופיע בדיוני הוועדה.

מהי ועדת הבחירות המרכזית

ועדת הבחירות המרכזית היא הגוף הסטטוטורי שמנהל את הבחירות הארציות בישראל. בראשה עומד שופט בית המשפט העליון, והיא מורכבת מנציגי הסיעות בכנסת היוצאת, כך שהרכבה משקף את מאזן הכוחות הפוליטי בכנסת שהתפזרה. בין תפקידיה: הכרעה בבקשות לפסול מועמד יחיד או רשימה שלמה. מכיוון שהרכב הוועדה פוליטי, החלטות הפסילה שלה נתפסות בישראל כהצבעות מפלגתיות לא פחות מאשר משפטיות, והן כפופות לביקורת בית המשפט העליון, שביטל בעבר את רובן.

העילה המשפטית שמופעלת

חוק הבחירות בישראל קובע עילות מצומצמות שבגינן אפשר לפסול מועמד או רשימה. ביניהן שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. את העילה השלישית מצאה היועצת המשפטית לממשלה כמתקיימת בעניינו של אבו שחאדה, לפי הדיווח ב-ynet. עמדת היועצת היא חוות דעת המוגשת לוועדה ולא הכרעה: הוועדה מצביעה, ולבתי המשפט המילה האחרונה.

מיהו אבו שחאדה

אבו שחאדה עומד בראש בל"ד, מפלגה המייצגת אזרחים ערבים בישראל ופועלת להגדרתה מחדש של המדינה כמדינת כל אזרחיה ולא כמדינה יהודית. בל"ד רצה לעיתים במסגרת הרשימה המשותפת ולעיתים לבדה, ובריצה עצמאית לא עברה בעבר את אחוז החסימה. מועמדי בל"ד והמפלגה כולה התמודדו עם ניסיונות פסילה במערכות בחירות רבות בעבר, כך שהבקשה הנוכחית היא חלק מדפוס חוזר בפוליטיקה הישראלית ולא חריגה ממנו.

המחלוקת על עמדת היועצת המשפטית

שני הדיווחים הקיימים מדגישים דברים שונים באופן שבו טיפלה היועצת המשפטית בתיק. ynet מציג את קביעתה כי עילת התמיכה במאבק מזוין מתקיימת. הפרשן הפוליטי עמית סגל כתב בערוץ הטלגרם שלו כי אבו שחאדה עדיין אינו מגנה את הריגת החיילים והתצפיתניות, וכי גם זה לא הוביל את היועצת לדרוש במפורש את פסילתו. השניים אינם בהכרח סותרים זה את זה: האחד מתאר קביעה משפטית, והאחר ביקורת על עד כמה הייתה היועצת מוכנה להרחיק לכת איתה. יש לשים לב שהפוסט של סגל הוא פרשנות ולא דיווח על הליכי הוועדה.

בן גביר, גוטליב ושאלת רע"מ

בן גביר, יו"ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי, וגוטליב, ח"כית מהליכוד, צפויים שניהם להופיע בפני הוועדה, דיווח ynet. בן גביר עצמו היה בעבר נושא לניסיונות פסילה. את שאלת רע"מ הנפרדת מציג ynet כדילמה עבור מפלגות האופוזיציה, שצריכות להחליט אם לתמוך במהלך נגד מפלגה שישבה בעבר בקואליציה ישראלית או להתנגד לו.

מה הדיווחים לא אומרים

אף אחד משני הדיווחים אינו מפרט את כל עשר הבקשות, אינו מזהה מי הגיש אותן ואינו נוקב בשמות כל המועמדים והרשימות שנגדם הוגשו. אף אחד מהם אינו נוקב בתאריך להצבעות הוועדה או לדיונים שבהם צפויים להופיע בן גביר וגוטליב. היועצת המשפטית אינה מצוטטת ישירות, והנוסח המלא של עמדתה לא פורסם בחומר הזמין. אין בשני הדיווחים תגובה של אבו שחאדה, של בל"ד או של רע"מ, ואין בהם אינדיקציה כיצד צפויים חברי הוועדה להצביע.