כתב אישום נגד עשרה בפרשת הימורים שנוהלה מטלפון ציבורי בכלא

הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד עשרה חברי כנופיה שלפי משטרת ישראל הפעילה רשת הימורים בלתי חוקית וסחטה ממהמרים מיליוני שקלים. את התיק בנתה יחידת עבירות כלכליות במחוז צפון, בשיתוף תחנת מגדל העמק, שירות בתי הסוהר ורשות המסים.

לפי תיאור החקירה מטעם המשטרה, הנאשם המרכזי מרצה עונש מאסר מאז 2020 וניהל את פעילות הכנופיה מתוך הכלא, באמצעות טלפון ציבורי. בהוראתו, נמסר בהודעה, הוקם מערך הימורים בלתי חוקי לצד קווי הלוואות בריבית של עד 120 אחוז בשנה. את הכספים הלבינו דרך חשבונות בנק של אנשי קש, במזומן מוסתר ובמטבעות קריפטוגרפיים. עשרת הנאשמים מואשמים בסחיטה באיומים, חבלה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, הפעלת הימורים בלתי חוקיים ומתן הלוואות בשוק האפור.

ההימורים אסורים בישראל כמעט לחלוטין

ישראל היא אחת המדינות המפותחות המגבילות ביותר בתחום ההימורים. פרק 12 לחוק העונשין משנת 1977 אוסר על משחקים אסורים, הגרלות והימורים, וסקירת דיני ההימורים בישראל של ה-International Comparative Legal Guide מציינת עונש של עד שלוש שנות מאסר או קנס של כ-452,000 שקל על ארגון משחק, ועד שנה או קנס של כ-29,200 שקל על השתתפות בו. קיימים רק שלושה חריגים צרים: מפעל הפיס, המועצה להסדר ההימורים בספורט, ומשחקים חברתיים שאינם מנוהלים למטרות רווח. כל היתר, מועדוני הקלפים, ספרי ההימורים על כדורגל והשולחנות המקוונים, הם עבירה פלילית, וזה בדיוק מה שהופך אותם לרווחיים עבור הפשיעה המאורגנת.

השוק האפור שבו החובות הופכים מסוכנים

אישומי ההלוואות בכתב האישום הזה מצביעים על החצי השני של הכלכלה הזאת. השוק האפור של האשראי החוץ בנקאי בישראל משרת זה שנים לווים שאינם יכולים לקבל אשראי מהבנקים, וארגוני פשיעה נכנסו לחלל שנוצר. "טיימס אוף ישראל" דיווח במאי 2021 כי ארגונים המחזיקים סכומי מזומן גדולים מתפקדים למעשה כמערכת בנקאית חלופית עבור לווים שנחסמו מהמערכת המפוקחת, וכי הגבייה מסלימה משיחות טלפון מאיימות לירי ולעיתים לרצח. עורכי דין וחוקרים שצוטטו באותו דיווח הצביעו על הלוואות הפשיעה המאורגנת כגורם משמעותי בעלייה במספר מקרי הרצח ביישובים הערביים. שיעור הריבית השנתי של 120 אחוז שמופיע בכתב האישום הוא נתון המשטרה בתיק הזה בלבד.

אנשי קש, מזומן וקריפטו

שיטות ההלבנה המתוארות, חשבונות שנפתחו על שמות של אחרים, מזומן פיזי ומטבעות קריפטוגרפיים, הן ארגז הכלים הרגיל להפיכת כספי פשיעה לכסף שניתן להוציא, ובגללן חוקרי מס יושבים לצד שוטרים בתיקים כאלה. מבנים על הנייר משמשים באותו אופן גם בתיקים אחרים: בפרשת דמי חסות לכאורה במרכז הארץ, "ג'רוזלם פוסט" דיווח באפריל 2026 כי חברות אבטחה נחשדו בהוצאת חשבוניות פיקטיביות, כדי שתשלומי הסחיטה ייראו בספרים כתשלומים לגיטימיים.

מה לא נאמר בתמצית כתב האישום

המשטרה לא נקבה בשמו של אף נאשם, לא מסרה גילאים, ולא ציינה באיזה בית סוהר מוחזק הנאשם המרכזי או בגין מה נשפט במקור. לא נמסר נתון על היקף הכספים שהומרו בהימורים, הולוו או הולבנו, מעבר ל"מיליוני שקלים", ובהודעה לא נאמר כמה אנשים נסחטו, כמה זמן פעלה הרשת, או האם מערכת הטלפונים בכלא נוטרה או נוצלה לרעה. אף אחד מהאישומים טרם נבחן בבית המשפט.