81% מתיקי עברות המין בישראל נסגרים בלי כתב אישום

מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל קיבלו במהלך 2023 יותר מ-55,000 פניות לעזרה, ורוב המקרים שמאחוריהן לא הסתיימו בכתב אישום, כך על פי הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. הדוח פורסם לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, ב-25 בנובמבר.

הנתונים מתייחסים לשנה שקדמה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. כמעט 60 אחוז מהפניות החדשות עסקו בנפגעים מתחת לגיל 18, ו-28 אחוז בילדים בני 12 ומטה. שמונים ואחד אחוז מתיקי התקיפה המינית וההטרדה המינית נסגרו בתביעה בלי שהוגש כתב אישום. לדברי מנכ"לית האיגוד, אורית סוליציאנו, המודעות הציבורית גדלה, אך מערכת אכיפת החוק לא הדביקה את הקצב.

מי מתלונן ומי מואשם

תשעת המרכזים, שפועלים בחברה היהודית ובחברה הערבית, רשמו ב-2023 55,044 פניות, ובהן 17,484 מקרים חדשים. ב-85 אחוז מהתקיפות הפוגע היה מוכר לנפגע. בני משפחה היו אחראים ל-35 אחוז מהתקיפות שדווחו: הורים ל-10 אחוזים, אחים ואחיות ל-13 אחוזים ודודים ודודות ל-11 אחוזים. בני זוג או בני זוג לשעבר היו אחראים ל-19 אחוזים, וחברים ומכרים ל-22 אחוזים. במקרים שבהם נמסר מידע מלא, 87 אחוז מהנפגעים בפניות החדשות היו נשים ו-13 אחוזים גברים; 98 אחוז מהפוגעים שדווחו היו גברים.

העברות שדווחו התחלקו כך: 36 אחוז עברות בתוך המשפחה, 28 אחוז אונס או ניסיון אונס, 21 אחוז הטרדה מינית, 11 אחוזים מעשים מגונים ו-2 אחוזים תקיפה מינית קבוצתית. יותר ממחצית מהתקיפות שדווחו התרחשו בבית הנפגע. מוסדות חינוך או מוסדות דת היו זירת 8 אחוזים מהמקרים ומקומות עבודה 6 אחוזים, ו-8 אחוזים מהמקרים שדווחו התרחשו באינטרנט או בטלפון.

מהתלונה לאולם בית המשפט

נתוני המשטרה שנכללו בדוח מראים כי ב-2023 נפתחו 6,405 חקירות פליליות בעברות מין, ירידה של 3 אחוזים לעומת השנה שקדמה לה. התביעה הגישה כתבי אישום ב-663 מהן, כ-17 אחוזים מהחקירות שהושלמו. קבוצת התיקים הגדולה ביותר (3,175 חקירות) נסגרה מחוסר ראיות, שיעור שלפי גורמים בתחום מצביע על כשל מערכתי באופן שבו התיקים נחקרים ומועמדים לדין, ולא על טיב התלונות עצמן.

הדוח מצביע גם על פערים בטיפול בעבריינים שהורשעו. בקרב אסירים המרצים עונשי מאסר בעברות מין, 28 אחוז לא קיבלו טיפול פסיכולוגי כלל, ורק 24 אחוזים השתתפו בתוכניות שיקום מיוחדות לעברייני מין, לעומת 53 אחוזים ב-2020.

הארגון שמאחורי המספרים

האיגוד הוא גוף גג שהוקם ב-1990 ומאגד תשעה מרכזי סיוע אזוריים; המרכז הראשון נפתח בתל אביב ב-1977. הוא מפעיל קווי סיוע ארציים (1202 לנשים ו-1203 לגברים) לצד שירותי צ'אט והודעות, ומטפל ביותר מ-50,000 פניות בשנה, לפי חומר שפורסם על הארגון. האיגוד מספק סיוע משפטי, ייעוץ והפניות, וגם תוכניות מנע ופעילות ציבורית. סוליציאנו, מנכ"לית האיגוד, אמרה ל"ג'רוזלם פוסט" באפריל 2025 שהארגון מתקיים בעיקר מתרומות פרטיות, וכי חלק מהמרכזים מקבלים כחמישית מתקציבם ממקורות ממשלתיים. אותו מאגר נתונים של 2023 דווח בעיתון בנובמבר 2024.

מה הוסיפה המלחמה

בששת החודשים הראשונים של המלחמה שפרצה אחרי מתקפת 7 באוקטובר קיבלו מרכזי הסיוע 26,379 פניות לעזרה, ובהן 8,340 מקרים חדשים. במתקפה עצמה היו דיווחים נרחבים על אלימות מינית, שהאיגוד תיעד בדוח נפרד שזכה לתשומת לב בעולם. נפגעים רבים של אלימות מינית בעבר תיארו את מה שהדוח כינה "היררכיית סבל", והססו לבקש עזרה כשתשומת הלב הציבורית הופנתה לחטופים ולנפגעי הלחימה. הדוח החדש מתעד החמרה בסימפטומים נפשיים בקרב נפגעים אלה ותחושת דחיקה לשוליים, ומציין דיווחים על תקיפות מיניות במקומות אירוח של משפחות מפונות.

האיגוד מציין גם שישה חוקים חדשים שנחקקו בתקופה, ובהם הרחבת הזכות לייצוג משפטי בחינם לכל נפגעי עברות מין מרגע הגשת התלונה, ולא רק לאחר הגשת כתב אישום. הוא סייע בגיבוש נהלים לטיפול בתיקי אלימות מינית הקשורים ל-7 באוקטובר, ופעל מול גופים בינלאומיים, בפגישות עם בכירים באו"ם וחברי קונגרס בארצות הברית לצורך תיעוד אלימות מינית בזמן מלחמה.

מה עדיין לא ברור

הנתונים המרכזיים מונים פניות ומקרים, לא אנשים, כך שאדם אחד עשוי להופיע יותר מפעם אחת. הדוח לא מציין כמה מהחקירות שנסגרו נפתחו מחדש, ולא כיצד שיעור כתבי האישום ב-2023 משתווה לשנים קודמות. הוא גם לא מסביר מדוע ההשתתפות בתוכניות השיקום לעברייני מין צנחה ביותר ממחצית מאז 2020.