אגודת קאלושין בישראל ע"ש ד"ר אברהם גמזו, הי"ד

קאלושין הינה עיירה הממוקמת כ - 65 ק"מ מזרחית לעיר וורשה, בירת פולין. ההתיישבות היהודית בקאלושין מתועדת החל משנת 1714, אך היא התחילה, ככל הנראה, כבר במאה ה - 17. במהלך השנים תרמו יהודי קאלושין להתפתחות העיירה כטוחנים, סוחרי עצים ומתכות, חייטים, פרוונים, אורגני טליתות ויצרנים. העיירה קאלושין אף הייתה במהלך השנים למקום מושבם של רבנים גדולים, אדמו"רים ומלומדים. ערב מלחמת העולם השניה, חיו בקאלושין כ - 5'200 יהודים, אשר היוו כ - 60% מן האוכלוסייה המקומית. העיירה הותקפה ע"י האויב הנאצי כבר בימיה הראשונים של המלחמה. יהודי קאלושין נאבקו באויב הנאצי בגבורה ובעמידה איתנה ואף קיבלו אליהם בחמלה ובחום את אחיהם היהודים שנמלטו מוורשה הבוערת ועשו את דרכם לכיוון הגבול. השפלתם, עינויים, ואף רציחתם של יהודי קאלושין החלו כבר אז, בספטמבר 1939. במהלך שנות המלחמה סבלו יהודי קאלושין סבל רב, הנאצים הקימו בעיירה גטו, ערכו הוצאות המוניות להורג בבית הקברות ובסמוך לו, ולבסוף, גרשו את היהודים הנותרים למחנה ההשמדה טרבלינקה. מתי מעט מיהודי העיירה שרדו את השואה. ד"ר אברהם גמזו, הי"ד, ציוני נלהב ועוסק מסור בצרכי ציבור, כיהן כיו"ר היודנרט בקאלושין. ד"ר גמזו נדרש בתקופת האקציות של 1942 למסור רשימות יהודים לנאצים ימ"ש. ד"ר גמזו סירב וכתוצאה מכך נרצח בביתו לעיני אשתו וילדיו. המטרה לשמה מוקמת עמותת אגודת קאלושין בישראל ע"ש ד"ר אברהם גמזו, הי"ד, הינה לפעול בארץ ומחוצה לה לתיעוד ושימור מורשת הקהילה היהודית בעיירה קאלושין, ולהנצחת זכרם של יהודי העיירה אשר נרצחו בשואה.