מה פירוש המילה אוזן?

איבר שמיעה בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים.

אֹזֶן

ozen

שם עצם · נקבה

באנגלית

ear, dog-ear

הטעם נופל על החלק המודגש.

המילון העברי מילים שמתחילות באות א

במילון יש 4 פירושים למילה אוזן.

1
איבר שמיעה בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים.
כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי
איוב כ״ט, י״א
2
חוש השמיעה; היכולת לקלוט צלילים ולהבחין ביניהם.
הֲלֹא-אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם-לוֹ
איוב י״ב, י״א
3
לשון חז"לידית בצידי כלי. ו בדומה.
4
בהשאלהקפל שעושים בפינת דף בספר או במחברת, לסימון המקום שבו הפסיקו לקרוא.

הפסוקים מובאים מהתנ״ך, והמילה מודגשת.

המילה אוזן היא שם עצם ממין נקבה.

כתיב מנוקד: אֹזֶן
כתיב מלא: אוזן
הגייה: ozen
משקל: קֹטֶל
נטיות: רבים זוגי: אָזְנַיִם; אֹזֶן־, ר' אָזְנֵי־; כ' אָזְנִי
גימטריה: 64

כך אומרים את המילה אוזן בשפות אחרות.

אנגלית: ear, dog-ear
ערבית: أذن
רוסית: ухо
צרפתית: oreille
ספרדית: oreja
גרמנית: Ohr, Eselsohr
יידיש: אויער

אלה מילים נרדפות למילה אוזן.

אוזני חמורdog-ear

זה המקור של המילה אוזן.

למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות והאפרו-אסייתיות, ביניהן: אוגריתית – (אֻדן), ארמית – אוּדְנָא וארמית־סורית – (אֶדְנָא) (חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ); אכדית – uznu; געז –, ערבית – (אֻדְ'ן); מצרית קדומה ȧṭen ובמילונים עדכניים בצורת אִדְן jdn. בניגוד לאטימולוגיה העממית הרווחת, אין כל קשר אטימולוגי בין מילה זו למאזניים או לאיזון. למידע נוסף ראו ערך מאזניים.