דניאל ציון

דניאל ציון נולד ב-1883 בסלוניקי

דניאל ציון נולד בסלוניקי ב-1883. אביו שלמה עמד בראש בית המדרש לרבנים ״בית יוסף״ בעיר. ב-1900 נסמך שם לרב, ובהמשך למד משפטים ופילוסופיה בברלין.

ב-1915 עבר לסופיה וכיהן בה כחזן ושוחט, וב-1916 מונה לרב בית הכנסת בשכונת יוצ׳בונאר. הוא כיהן בבית הדין הרבני בעיר, וב-1931 מונה לנשיא בית הדין הרבני בבולגריה. קשריו עם תנועת האחווה הלבנה האוניברסלית של פטר דנוב עוררו חשד כלפיו בהנהגת הקהילה.

במאי 1943 פעל יחד עם הרב הראשי אשר חננאל נגד גירוש יהודי סופיה. ב-24 במאי 1943 נאם בבית כנסת והשתתף בהפגנה ברחוב. לאחר מכן נעצר ונשלח למחנה סומוביט.

לאחר המלחמה כיהן כרב הראשי של בולגריה מ-1945 עד 1949. ב-1949 עלה לישראל והשתקע ביפו. ב-1950 הדיח אותו פאנל של רבנים מבית הדין הרבני ביפו בשל אמונתו שישו הוא המשיח.

הוא טען שלא התנצר והתנגד להתבוללות יהודים. הוא המשיך לכהן כרב ליהודי בולגריה עד 1973. הוא נפטר ביפו ב-1979.