דוד אבידן

דוד אבידן נולד ב-1934 בתל אביב-יפו

אבידן נולד בתל אביב ב-1934 בשם דוד מוריץ. לאחר הולדת אחיו הצעיר נדיב שינה אביהם, מהנדס מים בעיריית תל אביב, את שם המשפחה לאבידן. הורי אמו נספו בשואה.

הוא למד בגימנסיה שלווה, ובין 1952 ל-1954 למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מגיל צעיר סבל מאסתמה.

ב-1952 החל לפרסם שירים, בעיקר בעיתון הקומוניסטי ״קול העם״, והצטרף לבנק״י, שאותה עזב ב-1953. ספרו הראשון, ״ברזים ערופי שפתיים״, יצא ב-1954 וזכה לביקורות שליליות ברובן. בהמשך חידש מילים, תרגם מחזות, ביים סרטים, צייר והקליט את שיריו.

מסוף שנות ה-60 שילב טכנולוגיה ביצירתו והקליט שירים בדיקטפון. ספרו ״הפסיכיאטור האלקטרוני שלי״ מ-1974 כולל שיחות עם תוכנת המחשב ״אלייזה״.

בתחילת שנות ה-90 התקשה להתפרנס ומצבו הנפשי הידרדר. ב-1993 קיבל את פרס ביאליק, והוא מת בדירתו בתל אביב ב-1995.