ארז ביטון

ארז ביטון נולד ב-1942 במרוקו

ביטון נולד באוראן שבאלג׳יריה להורים ילידי מרוקו, ושמו הראשון היה יעיש. משפחתו עלתה לישראל ב-1949 ושוכנה במעברה ברעננה, ואחר כך עבר ללוד. בנובמבר 1951 התפוצץ רימון שמצא, והוא התעוור ואיבד את ידו השמאלית.

לאחר מכן עבר לבית חינוך עיוורים בירושלים, ושם שונה שמו לארז. הוא למד לתואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ולתואר שני בפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר-אילן.

ביטון עבד כעובד סוציאלי באשקלון ובאור יהודה וכפסיכולוג, וטיפל במשפחות ובאנשים עם מוגבלויות. ספרו הראשון, ״מנחה מרוקאית״, יצא ב-1976 ונקשר לראשית השירה המזרחית בישראל. הוא כתב טור שבועי ב״מעריב״ וייסד ב-1982 את כתב העת ״אפיריון״.

בשנים 1991-1993 עמד בראש אגודת הסופרים העבריים, ובין 1993 ל-2003 היה חבר מרכז מפלגת העבודה. ב-2016 מינה אותו שר החינוך נפתלי בנט לעמוד בראש ועדה בנושא מורשת קהילות המזרח בתוכניות הלימודים. באוקטובר 2022 נבחר לאקדמיה ללשון העברית.