אידה פינק

אידה פינק הייתה סופרת ישראלית ילידת פולין שכתבה בפולנית על השואה וזכתה בפרס ישראל לסיפורת ב-2008.

1921 עד 2011סיפורים קצרים על השואה בפולניתפיסת זמןפרס ישראל לסיפורת ב-2008

נולדה: 1 בנובמבר 1921, זברז'
נפטרה: 27 בספטמבר 2011, תל אביב-יפו
עיסוק: סופר, כותב סיפורים קצרים, מוזיקאי
השכלה: קונסרבטוריון לבוב

אידה פינק נולדה ב-1921 בזברז'

אידה פינק נולדה בשם אידה לנדאו בזברז׳ שבפולין ב-1921, למשפחה יהודית. אביה, לודוויג לנדאו, היה רופא, ואמה, פאני, הייתה מורה. היא למדה מוזיקה בקונסרבטוריון של לבוב, ובגיל 16 החליטה להיות סופרת.

הפלישה הגרמנית לפולין ב-1939 קטעה את לימודיה. היא ומשפחתה היו בגטו זברז׳ ב-1941 וב-1942. לאחר מכן ברחה עם אחותה בעזרת מסמכים אריים, ועד סוף המלחמה עברה ממקלט למקלט ועבדה במשקים גרמניים.

לאחר המלחמה נישאה למהנדס ברונו פינק, ונולדה להם בת, מירי. ב-1957 עלתה המשפחה לישראל והשתקעה בחולון. היא עבדה כספרנית מוזיקה וגבתה עדויות ביד ושם.

היא כתבה בפולנית, וספריה תורגמו לעברית. סיפוריה מתמקדים ביחידים ובמאבקם היומיומי לשרוד בתקופת השואה, בלשון תמציתית. היא זכתה בפרס אנה פרנק, בפרס בוכמן, בפרס ספיר ובפרס ישראל.

בשנותיה האחרונות התגוררה ברמת אביב שבתל אביב. היא נפטרה ב-2011 ונקברה בבית העלמין קריית שאול. ארכיונה שמור בספרייה הלאומית בירושלים.