אינגה דויטשקרון

אינגה דויטשקרון נולדה ב-1922 בפינסטרוואלדה

דויטשקרון נולדה ב-1922 בפינסטרוואלדה, בתם של אלה ומרטין דויטשקרון. אביה, מורה יהודי בבית ספר תיכון, העביר את המשפחה לברלין ב-1927. השלטון הנאצי פיטר אותו, והוא נמלט לבריטניה והשאיר את אשתו ובתו בברלין.

בין 1941 ל-1943 עבדה בבית המלאכה למברשות של אוטו ויידט, שהעסיק בעיקר עובדים עיוורים וחירשים. בעזרתו הצליחה להתחמק מן הגירוש. מינואר 1943 חיה בברלין באופן בלתי חוקי והסתתרה עם אמה.

ב-1946 עברה עם אמה ללונדון, שם למדה שפות זרות ועבדה כמזכירה באינטרנציונל הסוציאליסטי. מ-1954 נסעה באסיה, וב-1955 שבה לגרמניה ועבדה בבון כעיתונאית עצמאית.

ב-1958 שכר אותה ״מעריב״ ככתבת, ומ-1963 סיקרה את משפט אושוויץ בפרנקפורט. ב-1966 התאזרחה בישראל, וב-1972 עברה לתל אביב. עד 1988 הייתה עורכת פוליטיקה בינלאומית והמזרח התיכון ב״מעריב״.

האוטוביוגרפיה שלה מ-1978 הועלתה ב-1988 בתיאטרון גריפס בברלין. היא פעלה כסופרת עצמאית בתל אביב ובברלין, סיפרה בבתי ספר על השואה ופעלה להוקרת מצילי יהודים. ב-2001 קבעה את ביתה בברלין, ונפטרה ב-2022.