ישעיהו שפיגל

ישעיהו שפיגל נולד ב-1904 בBałuty-Doły

שפיגל נולד ב-1906 ברובע באלוט שבלודז׳, למשפחת בעלי מלאכה עניים. הוא למד בחדר, סיים בית ספר עממי והמשיך ב״קורסים הפדגוגיים״. עד 1939 לימד ספרות בבתי הספר של ציש״א, רשת החינוך של ״הבונד״.

הוא החל לפרסם שירים וסיפורים ב-1922 ונמנה עם החוג של יצחק קצנלסון ומשה ברודרזון. במלחמת העולם השנייה שהה בגטו לודז׳, כתב בו סיפורים והטמין אותם. הוא נשלח לאושוויץ, שרד, ובתום המלחמה מצא את כתבי היד בלודז׳.

בשנים 1945 עד 1948 לימד בבית הספר על שם י״ל פרץ בלודז׳, ולאחר מכן גר בוורשה. ב-1951 עלה לישראל עם אשתו והתיישב בגבעתיים. עד 1964 עבד כפקיד במשרד האוצר והמשיך לכתוב ביידיש.

ב-1972 זכה בפרס איציק מאנגר וב-1975 בפרס פיכמן. הוא נפטר בתל אביב ב-1990 ונקבר בבית העלמין קריית שאול. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית בירושלים.