יהושע פראוור

יהושע פראוור נולד ב-1917 בבנדין

פראוור נולד ב-1917 בבנדין שבפולין, למשפחת סוחרים יהודית. הוא גדל על השפות פולנית וגרמנית והצטרף לתנועה ציונית. אמו נפטרה בפרוץ מלחמת העולם השנייה, ורוב בני משפחתו נרצחו בשואה.

ב-1936 עלה לירושלים והחל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה העברית. בהמשך עבר ללימודי היסטוריה, ומורו ריכרד קבנר כיוון אותו לחקר המדינות הצלבניות. ב-1947 קיבל דוקטורט על התיישבות הצלבנים בממלכת ירושלים.

ב-1947 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, וב-1948 לחם במצור על ירושלים. ב-1958 מונה לפרופסור להיסטוריה של ימי הביניים, לאחר מכן כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח, וב-1975 החל לכהן כפרורקטור. במחקרו תיאר את החברה הצלבנית כחברה קולוניאלית.

הוא היה ממקימי אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-1963 החל לעמוד בראש ועדת מומחים שהציעה רפורמה רחבה במערכת החינוך, שיושמה החל מ-1968. הוא שימש גם עורך ראשי של האנציקלופדיה העברית.

ב-1969 זכה בפרס ישראל, וב-1989 קיבל את התואר יקיר ירושלים. הוא נפטר ב-1990 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.