מיכאל קונפינו

מיכאל קונפינו נולד ב-1926 בסופיה

מיכאל קונפינו נולד בסופיה שבבולגריה ב-1926 למשפחה יהודית. בגיל 13 הצטרף לתנועת נוער ציונית, ומ-1945 היה בין ראשיה. ב-1948 עלה לישראל באמצעות התנועה.

הוא החל ללמוד באוניברסיטת סופיה והמשיך באוניברסיטה העברית בירושלים ובאקול פראטיק דה אוטז אטיד בפריז. את הדוקטורט סיים בסורבון, במחקר על ההיסטוריה החקלאית של רוסיה במאה ה-18. במקביל שימש שליח עלייה לצפון אפריקה בשנים 1951-1953 ולברית המועצות ב-1960.

ב-1959 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, שם ייסד את החוג ללימודים רוסיים ועמד בראשו עד 1969. ב-1970 עבר לאוניברסיטת תל אביב, וב-1971 ייסד בה את המכון לחקר רוסיה ומזרח אירופה ועמד בראשו עד 1977. הוא היה פרופסור אורח בסטנפורד, בהרווארד, בדיוק, בשיקגו ובאירופה.

מחקריו עסקו בתולדות רוסיה, באצולה, בחברה החקלאית ובאנרכיזם הרוסי, ובהם היחסים בין בקונין לנצ'אייב. הוא היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וב-2003 זכה בפרס א.מ.ת. נישא להגר, בתם של עדה ואנצו סרני, ונולדו להם 3 ילדים, ובהם ההיסטוריון אלון קונפינו. נפטר בהרצליה ב-2010.