מרדכי קרושניץ

מרדכי קרושניץ נולד ב-1915 בברנוביץ'

קרושניץ נולד ב-1915 בברנוביץ׳, הצעיר מבין 3 ילדיהם של לאה ויעקב קרושניץ. למד ב״חדר״ ובבית ספר תיכון עברי של רשת ״תרבות״, ואחר כך השלים בגרות אקסטרנית וקורס להנהלת חשבונות בוורשה.

בצעירותו פעל בתנועת הנוער הציונית-סוציאליסטית דרור (פרייהייט), ובגיל 17 שימש מזכיר המועצה המחוזית שלה. בקיבוץ ״שחריה״ בווילנה הכיר את מינה-תמר פייבושביץ, ונישא לה ב-1936. בלובץ׳ ארגן שביתה של כ-150 פועלות כפריות.

במלחמת העולם השנייה נמלט מפני הנאצים ללובץ׳, ושם מילא תפקידים במועצה המחוזית הסובייטית. לאחר הפלישה הגרמנית ב-1941 ברח לסמרקנד, גויס לצבא האדום ונפצע בקרב בלנינגרד.

לאחר המלחמה ריכז את פעילות פועלי ציון בשלזיה עילית וניהל קיבוץ של ניצולים בביטום. היה מראשי שארית הפליטה בגרמניה ופעל בארגון העלייה הבלתי לגאלית ומתנדבי גח״ל לצה״ל. ב-1949 עלה לישראל עם אשתו ו-2 ילדיו.

בישראל שימש מזכיר איגוד הפקידים בחיפה, ולאחר מכן התנדב כיועץ לדיני עבודה. כתב 4 ספרים ביידיש, ערך ספרי יזכור ואת השנתון ״חיפה״, וב-1982 זכה בפרס רובינליכט. נפטר ב-1998.