משה הלברטל

משה הלברטל נולד ב-1958 במונטווידאו

משה הלברטל נולד במונטווידאו שבאורוגוואי ב-1958. אביו, מאיר הלברטל, היה ניצול שואה יליד לאנצוט שבגליציה, ואמו הייתה ילידת ירושלים. ב-1961 עלתה המשפחה לישראל, והוא גדל בבית דתי מודרני.

הוא למד בישיבת ההסדר הר עציון ושירת בצבא במסגרתה. לאחר מכן למד מחשבת ישראל ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים תואר ראשון ב-1984 ודוקטורט ב-1989, בהדרכת מנחם אלון ואבישי מרגלית.

בשנים 1988-1992 היה עמית ב-Society of Fellows באוניברסיטת הרווארד. ב-1992 החל ללמד באוניברסיטה העברית, וב-1999 מונה לפרופסור מן המניין. ב-2002 הופקד על הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק, ושימש פרופסור אורח בהרווארד ובאוניברסיטת פנסילבניה.

תחומי מחקרו כוללים פילוסופיה של ההלכה, מחשבה יהודית של ימי הביניים, קבלה, אתיקה ומחשבה פוליטית. הוא היה בין מייסדי תנועות השמאל הדתיות ״עוז ושלום״ ו״נתיבות שלום״ ושותף לניסוח ״רוח צה״ל״. ב-2010 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וב-2021 לחברה הפילוסופית האמריקאית.