פאול בן חיים

פאול בן-חיים היה מלחין ישראלי יליד גרמניה, שכתב את מה שנחשב לסימפוניה הראשונה שנכתבה בישראל, וזכה בפרס ישראל ב-1957.

1897 עד 1984הסימפוניה הראשונה שנכתבה בישראל״תרועה לישראל״מוזיקה אמנותית יהודית לאומיתהוראת מלחינים ישראלים

נולד: 5 ביולי 1897, מינכן
נפטר: 14 בינואר 1984, תל אביב-יפו
עיסוק: מלחין, מנצח, מחנך מוזיקה, קאפלמייסטר

פאול בן חיים נולד ב-1897 במינכן

פאול בן-חיים נולד בשם פאול פרנקנבורגר במינכן ב-1897, למשפחה יהודית מבוססת. בגיל 10 גילה המנצח פליקס מוטל שיש לו שמיעה מוזיקלית אבסולוטית. הוא למד כינור וויולה, ובהמשך עבר לפסנתר.

במלחמת העולם הראשונה שירת בחזית הצרפתית וכמעט נהרג בהתקפת גז. הוא למד קומפוזיציה אצל פרידריך קלוזה. בשנים 1920 עד 1924 היה עוזר מנצח של ברונו ולטר והנס קנאפרטסבוש.

הוא ניצח בבית האופרה באאוגסבורג, אך ב-1931 הופסקה עבודתו שם. על רקע האנטישמיות הגוברת לא יכול היה למצוא עבודה אחרת בגרמניה. באוקטובר 1933 עלה לארץ ישראל, עברת את שמו לבן-חיים והשתקע בתל אביב.

שנותיו הראשונות בארץ היו קשות, וב-1937 חזר להלחין. הוא כתב מוזיקה קאמרית, יצירות למקהלה ולתזמורת ושירים, בסגנון רומנטי מאוחר עם גוונים מזרח תיכוניים. הסימפוניה הראשונה שלו הוצגה לראשונה ב-1941, והוא לימד תלמידים רבים, ביניהם נעם שריף ושולמית רן.

הוא זכה בפרס ישראל ב-1957 ובעיטור מסדר ההצטיינות של גרמניה ב-1972. ב-1980 הפקיד את הארכיון שלו בספרייה הלאומית. הוא נפטר ב-1984.