רחל ינאית בן-צבי

רחל ינאית בן-צבי נולדה ב-1886 במאלין

היא נולדה בשם גולדה לישנסקי ב-1886 במאלין שבפלך קייב, באימפריה הרוסית. בין אחיותיה היו הפסלת בתיה לישנסקי ושרה לישנסקי, שייסדה את המרפאה הראשונה של הכללית. לימים בחרה בשם ינאית, על שם המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי.

בנעוריה הצטרפה למפלגת פועלי ציון, וב-1904 נעצרה בקייב והוחזקה בכלא כמה חודשים. ב-1905 הייתה צירה בקונגרס הציוני השביעי בבזל. היא למדה חקלאות בצרפת והוסמכה כמהנדסת חקלאית.

ב-1908 עלתה לארץ ישראל והשתקעה בירושלים, שם לימדה בגימנסיה העברית. היא פעלה בבר גיורא ובהשומר, ובמלחמת העולם הראשונה שימשה אשת קשר בין השומר לניל״י. ב-1918 נישאה ליצחק בן-צבי, ולהם נולדו 2 בנים.

אחרי המלחמה ייסדה בירושלים חווה ללימוד חקלאות לנשים. היא פעלה בהגנה וארגנה עלייה חשאית דרך סוריה ולבנון. בנה אלי נפל במרץ 1948 בבית קשת.

מ-1952, כרעיית הנשיא, פתחה את בית הנשיא לכל שכבות החברה. האוטוביוגרפיה שלה, ״אנו עולים״, יצאה לאור ב-1961. היא קיבלה את פרס ישראל ב-1978 ומתה ב-1979.