יעקב כהן

יעקב כהן נולד ב-1881 בסלוצק

כהן נולד בסלוצק שבאימפריה הרוסית, למשפחת סוחרים אמידים. את ילדותו עשה בזגייז׳ הסמוכה ללודז׳, ושם למד ב״חדר המתוקן״ שייסד הסופר יעקב בנימין קצנלסון. מגיל 13 או 14 למד בעיקר בכוחות עצמו.

בשנים 1903 עד 1909 למד באוניברסיטאות ברן, מינכן ופריז. ב-1909 השלים דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת ברן ושב לפולין.

כהן הצטרף לתנועה הציונית ב-1897 ופעל להפצת העברית כשפה מדוברת. עמד בראש החברה לתרבות וללשון עברית בברלין, פיקח על לימודי העברית בבתי ספר תיכוניים יהודיים ולימד ספרות עברית במכון ליהדות בוורשה. היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, וב-1933 הקים עם מאיר גרוסמן את מפלגת המדינה העברית.

כתב שירה, מחזות, סיפורים ושירי ילדים, ותרגם מגרמנית יצירות של גתה והיינה. שירו שנכתב בעקבות פרעות קישינב ב-1903 היה לשיר מושר, ושורה ממנו הייתה לסיסמת ״השומר״.

כהן עלה לארץ ישראל ב-1934 והתגורר בתל אביב. כיהן כסגן נשיא האקדמיה ללשון העברית. נפטר ב-1960 בבית החולים בילינסון ונקבר בהר המנוחות בירושלים.