הנוסח המלא של תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשכ״ח–1968, ב-9 סעיפים.

בתקנות אלה –

”דיור“ – לרבות שיכון;

”ועדת שיקום“ – כמשמעותה בתקנות נכי המלחמה בנאצים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי״ח–1957;

”מימון“ – המצאת אמצעים כספיים הדרושים לשיקום או לדיור;

”נכה“ – נכה הזכאי לתגמולים על פי החוק;

”קרן“ – קרן שהמדינה משתתפת בה או ערבה להפסדיה, לרבות מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954;

”הרשות“ – הרשות המוסמכת ביחד עם מי שימונה על ידי סגן המנהל הכללי לאוצר לכך;

”שיקום“ – פעולה המכוונת להמציא לנכה תעסוקה ומקור הכנסה.

מצאה ועדת שיקום כי נכה זקוק לשם שיקומו או דיורו למימון שאין להשיגו אלא בדרך של מילווה מקרן (להלן – מילווה) וכי אין לו אפשרות להמציא ערבים מתאימים שבלעדיהם אין לקבל את המילווה, רשאית הרשות לערוב בשם המדינה בפני הקרן למילווה האמור.

מצאה ועדת שיקום כי נכה זקוק לערבות, לשם השגת מקור פרנסה, וכי אין לו אפשרות להמציא ערבות מתאימה ובלעדיה אין להשיג את מקור הפרנסה, רשאית הרשות, על פי בקשת הנכה, לתת את הערבות האמורה בשם המדינה, ובלבד שסכום ערבות אחת לא יעלה על 10,000 לירות.

נכה ישתמש בכספי המילווה שלגביה ניתנה ערבות הרשות לפי תקנה 2, אך ורק למטרה שלמענה נועד.

ערבות לפי תקנות אלה תינתן לפי התנאים שתקבע ועדת השיקום.

נכה שהפר הוראה מהוראות תקנות אלה או תנאי מתנאי הערבות או המילווה חייב לשלם למדינה מיד ובבת־אחת כל סכום שהמדינה חייבת או עלולה להיות חייבת בתוקף הערבות שניתנה.

החלטת ועדת שיקום בענין ערבות היא סופית.

תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערבות למילוות לנכים), תשכ״ב–1962 – בטלות.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות נכי המלחמה בנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשכ״ח–1968“.