סעיף 8 לתקנות הדרכונים, תש״ם–1980, פטור מאגרה.

(א)השר רשאי לפטור מתשלום אגרה –

(1)בעד שירות מהשירותים המפורטים בתוספת הניתן בחוץ־לארץ לשם שיבה לישראל לאדם שהוכיח כי הוא מחוסר אמצעים;

(1א)בעד שירות מהשירותים המפורטים בתוספת לשם יציאה מישראל לצורך טיפול רפואי דחוף או לצורך הומניטרי מיוחד אחר;

(2)בעד תעודת מעבר שהוצאה לאדם לשם עליה לישראל אם הוכיח כי הוא מחוסר אמצעים ואין לו מסמך נסיעה אחר;

(3)בעד תעודת מעבר שהוצאה לפי סעיף 2(ב)(1) לחוק, לאדם שניתן עליו צו גירוש על פי סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952;

(3א)בעד מסמך נסיעה שהוצא לאדם שניתן עליו צו הסגרה על פי חוק ההסגרה, התשי״ד–1954;

(4)בעד מסמך נסיעה שניתן לאדם שהוכיח להנחת דעתו של השר כי מסמך הנסיעה שהיה ברשותו נלקח ממנו או הושמד או הושחת בנסיבות של כוח עליון שלא היתה לו שליטה עליהן ולא היתה בידו אפשרות למנען.

(ב)השר רשאי לפטור אדם מתשלום התוספת לאגרה האמורה בפרטים 10 ו־11 לתוספת אם הוכח להנחת דעתו כי מסמך הנסיעה הקודם שונה בתום לב או שהוא נגנב, אבד, הושמד או הושחת מבלי שהיתה רשלנות בשמירת מסמך הנסיעה.

(ג)אדם שברשותו תעודת מעבר לפי סעיף 2(ב)(1) לחוק שהינה בתוקף והוא חייב להצטייד בנוסף לכך בתעודת מעבר לשימוש חד־פעמי, יהיה פטור מתשלום האגרה לפי פריט 2(ג) לתוספת.