הנוסח המלא של צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתי קירור), תשי״ח–1957, ב-11 סעיפים.

בצו זה –

”מצרך“ – אחד המצרכים המפורטים בתוספת לצו הפיקוח על המזונות (מצרכים בני פיקוח), תש״ח–1948;

”בית קירור“ – מקום המשמש להחסנת מצרך לשם איסומו בקור;

”בעל בית קירור“ – אדם שבית קירור נמצא בבעלותו, בפיקוחו או ברשותו;

”רשיון“ – רשיון שניתן לפי צו זה;

”המנהל“ – כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960.

לא יעסוק אדם באיסום מצרך בקור, אלא לפי רשיון מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרשיון.

(א)בעל בית קירור חייב להציג על יד הכניסה של כל מקום המשמש לצרכי עסקו שלט ובו יציין את שמו הנכון והמלא.

(ב)אם מקום העסק אינו פתוח בשעות בין 9 לבין 12 ובין 16 לבין 18, חייב בעל בית הקירור להוסיף על השלט את המען של מקום עסקו הפתוח בשעות האמורות, ואם אין לו מקום עסק כזה או שאינו פתוח כאמור – את מענו הפרטי המדוייק.

(ג)השלט יהיה עשוי מחומר מוצק, לפחות 25 על 10 סנטימטר, והכתב עליו יהיה בצבע שמן, באותיות עבריות ברורות ונוחות לקריאה.

(א)בקשת רשיון לבית קירור יש להגיש למפקח במשרד הראשי.

(ב)אדם שהוא בעל יותר מבית קירור אחד חייב להשיג רשיון נפרד לכל אחד מהם.

(ג)אדם החייב לפי צו זה להשיג יותר מרשיון אחד יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מהם.

(ד)בקשה תוגש בטופס שקבע המנהל והמבקש חייב להשיב על כל פרט באותו טופס תשובה מלאה ונכונה.

(ה)המנהל רשאי לדרוש מהמבקש למסור לו פרטים נוספים הדרושים לו, לדעתו, בקשר לבקשה.

(א)בעד כל רשיון תשולם אגרה בשיעור המפורט בתוספת, טור א׳.

(ב)בעד חידוש רשיון תשולם אגרה בשיעור המפורט בתוספת –

(1)טור א׳ – אם הבקשה לחידוש הרשיון הוגשה תוך 30 ימים אחרי שפקע תקפו;

(2)טור ב׳ – אם הבקשה האמורה לא הוגשה תוך המועד הנקוב בפסקה (1).

(ג)ניתן רשיון לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים או בעד רשיון במקום רשיון שאבד, תשולם בעדו מחצית האגרה החלה על אותו רשיון.

הוגשה בקשה לחידוש רשיון תוך 75 יום אחרי שפקע תקפו ושולמה האגרה לפי סעיף 5, רשאי המבקש להמשיך בעסקו כאמור ברשיון עד להחלטת המנהל בבקשה האמורה.

לא יעביר אדם רשיון ולא יקנה לזולתו זכות בו, לא ירשה לזולתו לעסוק או להשתתף בעסק שבשבילו ניתן הרשיון ולא יקנה ולא ירכוש, ולא יזכה כל זכות שהיא ברשיון או בעסק שבשבילו ניתן, אלא לפי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.

האמור בצו זה אינו בא למעט מכוחו של כל דין אחר.

אדם המחזיק ברשיון־בית־קירור בר־תוקף לפי צו ההגנה (מחסנים ובתי קירור), תשט״ז–1955, רואים אותו כאילו ניתן לו הרשיון בהתאם להוראות צו זה.

צו ההגנה (מחסנים ובתי קירור), תשט״ז–1955 – בטל –

(1)לגבי מחסנים מיום כ״ח בטבת תשי״ז (1 בינואר 1957);

(2)לגבי בתי קירור מיום פרסום צו זה ברשומות.

לצו זה ייקרא ”צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתי קירור), תשי״ח–1957“ [במקור: ”צו־שעת־חירום (בתי קירור), תשי״ח–1957“].