סעיף 1 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (הוצאות קבורה), תשל״ח–1978, תשלום מענק להוצאות קבורה.

(א)בני משפחה של נפגע שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה (להלן – הנפגע) יהיו זכאים למענק לכיסוי הוצאות הקבורה על סמך הצהרה של אחד מבני המשפחה לגבי גובה ההוצאות, לפי האמור להלן:

(1)אם הנפגע נקבר בישראל – בסכום שלא יעלה על סכום השווה לשכר הממוצע כפי שהיה ב־1 בינואר שקדם ליום הפטירה; חל פיצוי לאחר מכן יוגדל המענק בשיעור הפיצוי; בפסקה זו, ”שכר ממוצע“ ו”פיצוי“ – כהגדרתם בסעיפים 1 ו־2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

(2)אם הנפגע אינו אזרח ישראל או תושב ישראל והוא נקבר מחוץ לישראל – בסכום שלא יעלה על 1,300 דולר של ארצות הברית של אמריקה.

(ב)לענין תקנת משנה (א) ייחשבו כהוצאות קבורה הוצאות המיועדות לאלה, כולן או חלקן:

(1)מודעות אבל;

(2)רכב ליווי;

(3)העברת הגופה מישוב אחד לישוב אחר;

(4)הקמת מצבה.

(ג) (1)(בוטלה).

(2)(בוטלה).

(3)הסכום המתקבל לפי תקנת משנה (א) יעוגל ל־10 השקלים הקרובים.