סעיף 17 לחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ״ג–2023, הגבלת תקופת שמירת המידע.

(א)נתוני הנוסעים ונתוני הצוות שהתקבלו לפי חוק זה יישמרו במאגר נתוני הנוסעים לתקופה מרבית של חמש שנים, ובתום התקופה האמורה – יימחק המידע.

(ב) (1)בתום שישה חודשים ממועד ההעברה האחרונה של נתוני הנוסעים ונתוני הצוות בטיסה מסוימת אל מאגר נתוני הנוסעים, בהתאם לסעיף 3, יוסתרו באופן ממוכן פרטי המידע המנויים בפרטים 1 ו־7 שבחלק א׳ בתוספת הראשונה ובפרטים 1, 3 עד 5, 7, 11 ו־14 שבחלק ג׳ בתוספת הראשונה, וכן פרטי מידע נוספים שיקבע השר בצו לפי סעיף 2(ד), אם קבע בו שיש בהם כדי לזהות באופן מובהק את האדם שהמידע מתייחס אליו (בחוק זה – פרט זיהוי מובהק).

(2)ראש המרכז או מי שהסמיך לכך מקרב עובדי המרכז רשאי להתיר חשיפה של פרט זיהוי מובהק שהוסתר כאמור בפסקה (1), לעובד המרכז, או לרשות מוסמכת או לרשות מורשית שביקשו זאת, אם השתכנע כי החשיפה נדרשת לשם מילוי תפקידי המרכז לפי חוק זה או תפקידיה לפי דין של רשות כאמור, לפי העניין, והכול לשם מימוש אחת או יותר מהמטרות המנויות בסעיף 12(א).

(3)התיר ראש המרכז או מי שהוא הסמיך לכך מקרב עובדי המרכז חשיפה של פרט זיהוי מובהק כאמור בפסקה (2), יעדכן על כך את הממונה על הגנת הפרטיות במרכז.

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשות מוסמכת או רשות מורשית רשאית לשמור את תוצאותיה של הערכה או שאילתה שהוטמעו לפי חוק זה במאגר המידע שלה, בהתאם להוראות הדין החל על מידע שבידי אותה רשות מוסמכת או רשות מורשית.