סעיף 1 לתקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשמ״ה–1985, הגדרות.

בתקנות אלה –

”אניה“ – כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טון או שאורכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין;

”אניה קיימת“ – אניה אשר ביום תחילתן של תקנות אלה, חלות עליה התקנות לפי תקנה 22;

”אניה חדשה“ – אניה אשר תקנות אלה חלות עליה לפי תקנה 22 ממועד מאוחר יותר מיום תחילת תקנות אלה;

”המנהל“ – כל אחד מאלה:

(1)מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;

(2)סגן מנהל רשות הספנות והנמלים לענינים טכניים;

(3)מפקח כלי שיט כמשמעותו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982;

”בודק רעש מוסמך“ – מי שהסמיכו המנהל להיות בודק רעש;

”מגן שמיעה“ – אמצעי להגנה מפני רעש העלול לחדור לתוך האוזן מבחוץ, המורכב מעל האוזן החיצונית או בתוכה;

”לפפות אוזניים“ – מגיני שמיעה העשויים מחומר בעל תכונות של בידוד אקוסטי גבוה יחסית והמכסים את אפרכסת האוזן כך שכרית האטימה נצמדת לפנים בלחץ המאפשר אטימה טובה;

”פקקי אוזניים“ – אבזרים דמויי פקקים, העשויים מחומר רך בעל תכונות של בידוד אקוסטי כך שאפשר להכניס את הפקקים לתוך האפרכסת ותעלות האוזן כדי לאטום את פתחה;

”מד־רעש מאושר“ – מד־רעש שאישר בודק מוסמך או המנהל;

”מסע בין־לאומי“ – מסע מכל מקום במדינה אחת למדינה אחרת, לרבות מסע מכל מקום בישראל למרחק העולה על מיל ימי אחד אל מחוץ למימי החופין;

”מפלס לחץ הקול“ – מידת מפלס רעש בסולם לוגריתמי, L = 20 \log_{10} P/Po \text{[db]}

כאשר –

L – מפלס לחץ הקול בדציבל;

P – לחץ הקול הנמדד במיקרוברים למ״ר;

Po – לחץ הקול היחסי השווה ל־2×10⁻⁴ מיקרובר;

”מפלס רעש שווה ערך“ – מפלס הרעש המשתנה המחושב לפי הנוסחה –

Leq = 10 \mathrm{Log} \left( \tfrac{1}{100} \sum S_i 10 L_i/10 \right)

כאשר –

Leq – מפלס שווה הערך ב־dB(A);

Log – לפי בסיס 10;

Li – מפלס הרעש המתאים לנקודה המרכזית של הקבוצה i ב־dB(A);

Si – השכיחות היחסית שבה מפלס הרעש הוא בגבולות הקבוצה i (באחוזים);

כל הקבוצות i הן ברוחב 5dB(A) או פחות;

”NR“ – המספר השייך לקו שווה הרגשה כפי שקבע ארגון התקינה הבינלאומי (I.S.O.‎);

”רעש מזיק“ – רעש אשר מפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות אלה, העלול לגרום למטרד או לנזק בריאות לימאי החשוף לו במשך הימצאו באניה;

”רעש קבוע“ – רעש אשר מפלסו משתנה בטווח של פחות מ־5dB(A) הנמדד בתגובה איטית של מד־רעש במשך דקה אחת;

”רעש משתנה“ – רעש בעל מפלס עולה ויורד מעבר למוגדר כרעש קבוע.