סעיף 38 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ״ג–2023.

(א)הנוסח שולב בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (בסימן זה – חוק מס ערך מוסף).

(ב)הנוסח שולב בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 כהוראת שעה בשנים 2025 ו־2026.

(ג)הנוסח שולב בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 כהוראת שעה בשנת 2024.

(ד) (1)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) כך שתחול שנה נוספת, ויחולו פסקאות (1) ו־(2) לסעיף קטן (ג), או לקבוע בצו שיחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב); לא קבע שר האוצר צו כאמור עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), או לא אישרה ועדת הכספים את הצו האמור עד אותו מועד, יפקע תוקפם של סעיפים קטנים (א) ו־(ב) (בסעיף זה – מועד הפקיעה הראשון).

(2)האריך שר האוצר בצו את התקופה כאמור בפסקה (1), רשאי הוא, בתום אותה תקופה, לקבוע בצו, באישור ועדת הכספים, שיחולו הוראות סעיף קטן (א), ויקראו את סעיף 38(א1) לחוק מס ערך מוסף כך בתקופות שלהלן:

(א)מיום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026), במקום ”5,000“ יבוא ”15,000“;

(ב)מיום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027) עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), במקום ”5,000“ יבוא ”10,000“.

(3)לא קבע שר האוצר צו כאמור עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), או לא אישרה ועדת הכספים את הצו האמור עד אותו מועד, יפקע תוקפם של סעיפים קטנים (א) ו־(ב) (בסעיף זה – מועד הפקיעה השני).