כללים1977הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לכללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה), תשל״ח–1977, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תש״ס־2
בכללים אלה –
”חוכר“ – אדם שבחכירתו מקרקעין המשמשים לייצור הכנסתו, שחכר אותם לתקופה של פחות מ־49 שנים, ואם היא חכירה שבמועד החכירה רואים אותה כמכירת זכות במקרקעין, כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963, למעט מי שהוא קרוב למחכיר, או מי שהוא והמחכיר בעלי שליטה זה בזה, או שאותו אדם בעל שליטה בשניהם;
”דמי חכירה“ – למעט דמי חכירה בשל חכירת קרקע לתקופה של יותר מ־25 שנים שהחוכר משלם בסכום שנקבע מראש, והם אינם מותרים בניכוי לפי סעיף 17 לפקודה; לענין זה, יראו כתקופת החכירה את התקופה המקסימלית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או מכוח זכות בחירה הנתונה לחוכר או לקרובו בהסכם;
”מחוברים“ – מיתקנים או מבנים שנבנו על השטח החכור או מטעים שנטעו עליו;
”השקעה במקרקעין חכורים“ – הוצאות שהוציא החוכר לשם בניה או התקנה של המחוברים או לשם נטיעת מחוברים שישארו בבעלות המחכיר בתום תקופת החכירה;
”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 76 לפקודה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה), תשל״ח–1977 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.