Rules1977The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה), תשל״ח–1977, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תש״ס־2
בכללים אלה –
”חוכר“ – אדם שבחכירתו מקרקעין המשמשים לייצור הכנסתו, שחכר אותם לתקופה של פחות מ־49 שנים, ואם היא חכירה שבמועד החכירה רואים אותה כמכירת זכות במקרקעין, כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963, למעט מי שהוא קרוב למחכיר, או מי שהוא והמחכיר בעלי שליטה זה בזה, או שאותו אדם בעל שליטה בשניהם;
”דמי חכירה“ – למעט דמי חכירה בשל חכירת קרקע לתקופה של יותר מ־25 שנים שהחוכר משלם בסכום שנקבע מראש, והם אינם מותרים בניכוי לפי סעיף 17 לפקודה; לענין זה, יראו כתקופת החכירה את התקופה המקסימלית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או מכוח זכות בחירה הנתונה לחוכר או לקרובו בהסכם;
”מחוברים“ – מיתקנים או מבנים שנבנו על השטח החכור או מטעים שנטעו עליו;
”השקעה במקרקעין חכורים“ – הוצאות שהוציא החוכר לשם בניה או התקנה של המחוברים או לשם נטיעת מחוברים שישארו בבעלות המחכיר בתום תקופת החכירה;
”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 76 לפקודה.
The text on this page is adapted from the entry כללי מס הכנסה (ניכוי דמי חכירה), תשל״ח–1977 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.