סעיף 4 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023, תנאים למתן רישיון.

(א)הרשות רשאית לתת רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא חברה כהגדרתה בחוק החברות, או שהוא רשום כחברת חוץ לפי סעיף 346 לאותו חוק;

(2)יש לו אמצעים טכנולוגיים מתאימים לשם מתן שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי, לפי העניין, ומיומנות בהפעלתם, באופן שיבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתנו השירותים ואת קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי חוק שירותי תשלום, ובכלל זה ההוראות בעניין אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – לרבות בעניין המשכיות עסקית, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי סעיף 5;

(3)התוכנית העסקית, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – גם ההצהרה על האמצעים הכספיים שלו שצירף לבקשתו לפי סעיף 5, מעידים על יכולתו לתת את שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי שהוא מבקש לתת, לפי העניין, ולעמוד בהוראות לפי חוק זה ולפי חוק שירותי תשלום, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי סעיף 5;

(4)הוא עומד בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות לפי סעיף 25(א);

(5)לא תלוי ועומד לגבי המבקש צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, בית המשפט לא מינה כונס נכסים לנכסיו או ציווה על פירוקו, והמבקש לא החליט על פירוקו מרצון;

(6)לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום, אם קיים בעל שליטה בו – מתקיימים בבעל השליטה התנאים לקבלת היתר שליטה לפי סעיף 10;

(7)השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו.

(ב)מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל שליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון למבקש אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדי הרשות, בדרך שהורתה.