הנוסח המלא של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, ב-412 סעיפים.

חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.

(א)הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי חוק זה (בחוק זה – צו לפתיחת הליכים), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון.

(ב)פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, הנושה או היועץ המשפטי לממשלה.

בחוק זה –

”אורגנים“, של תאגיד – אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;

”בית משפט“ –

(1)לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו;

(2)לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד – בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בית משפט השלום בירושלים;

”הגנה הולמת“ –

(1)לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון – שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, ”הערך המובטח לנושה בבטוחה“ – התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז׳: הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב׳, ולעניין חייב שהוא יחיד – שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף 157;

(2)לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות – הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת;

”הוצאות הליכי חדלות הפירעון“ – כמשמעותן בסעיף 233;

”החלטה מינהלית“ – החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל;

”הליך גבייה“ – הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה;

”הליך מינהלי“ – הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית;

”הליכי חדלות פירעון“ – הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן – עד לביטולו:

(1)לעניין חייב שהוא תאגיד – מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו;

(2)לעניין חייב שהוא יחיד – מועד ההפטר;

”הסדר חוב“ – כמשמעותו בחלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים;

”הפטר“, לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותו בפרק ט׳: הפטר, לחלק ג׳;

”הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים“ – הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”הקפאת הליכים“ –

(1)לגבי חייב שהוא תאגיד – כמשמעותה בפרק ה׳: הקפאת הליכים, לחלק ב׳;

(2)לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותה בסעיף 121(א)(3);

”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

”חבר התאגיד“ –

(1)בחברה – בעל מניה;

(2)בשותפות – שותף;

”חברה“ – חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות;

”חדלות פירעון“ – כמשמעותה בסעיף 2;

”חוב“ – חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע;

”חוב בדין קדימה“ – כמשמעותו בסעיף 234;

”חוב דחוי“ – כמשמעותו בסעיף 237;

”חוב כללי“ – כמשמעותו בסעיף 235;

”חוב מובטח“ – חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס;

”חוב עבר“ – חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה;

(2)הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו;

(3)הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון;

(4)חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי;

(5)הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל;

”חובות שאינם בני הפטר“ – כמשמעותם בסעיף 175;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חוק ההוצאה לפועל“ – חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק המשכון“ – חוק המשכון, התשכ״ז–1967;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”חייב“ – יחיד או תאגיד החב חוב;

”הממונה“ – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266;

”המרשם“ –

(1)לגבי חברות – מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות;

(2)לגבי שותפויות – הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות;

”נאמן“ – מי שמונה לפי סעיף 33 או 125;

”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות – כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי;

”נושה“ – מי שהחייב חב לו חוב;

”נושה מובטח“ – כמשמעותו בסעיף 243 או 253;

”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;

”נכס הכפוף לשיור בעלות“ – כמשמעותו בסעיף 251;

”נכסי קופת הנשייה“ – כמשמעותם בפרק ב׳: קופת הנשייה, לחלק ד׳;

”סדר הפירעון“ – כמשמעותו בסעיף 231;

”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;

”פקודת פשיטת הרגל“ – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980;

”פקודת השותפויות“ – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;

”צו לפתיחת הליכים“ – כמשמעותו בסעיף 3;

”צו לשיקום כלכלי“, לגבי חייב שהוא יחיד – צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח׳: צו לשיקום כלכלי, לחלק ג׳;

”קרוב“ –

(1)לגבי יחיד – בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד;

(2)לגבי תאגיד – כל אחד מאלה:

(א)חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם הנשלט בידי בעל השליטה בו;

(ב)נושא משרה בתאגיד או קרובו;

(ג)לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות – בעל מניה מהותי כהגדרתו בחוק האמור;

(ד)לגבי שותפות מוגבלת ציבורית – שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, ”שותפות מוגבלת ציבורית“, ”שותף כללי“, ”שותף מוגבל“ ו”יחידת השתתפות“ – כהגדרתם בסעיפים 1 ו־65א לפקודת השותפויות;

(ה)לגבי כל תאגיד שאינו מנוי בפסקאות משנה (ג) ו־(ד) – חבר התאגיד;

”ריבית בסיסית“ – הריבית לפי דין או הסכם שחלה כל עוד החייב משלם את התשלומים שהוא חב בהם במועדם;

”רשות מינהלית“ – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;

”הרשם“ – רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות, לפי העניין;

”שותפות“ – כהגדרתה בפקודת השותפויות;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

”שעבוד צף“ – כהגדרתו בפקודת החברות;

”שעבוד קבוע“ – שעבוד שאינו שעבוד צף;

”שיקום כלכלי“, של תאגיד – שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי;

”תוספת פיגורים“ – חלק הריבית הנוסף לפי דין או הסכם על הריבית הבסיסית, שהחייב נדרש לשלם בשל אי־תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם, וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי־תשלום במועד, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”תאגיד“ –

(1)חברה, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345א לחוק החברות;

(2)שותפות;

”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”תכנית לשיקום כלכלי“, לגבי חייב שהוא תאגיד – תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג׳: תכנית לשיקום כלכלי, לפרק ז׳ בחלק ב׳;

”תשלום עונשי“ – קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט תוספת פיגורים שהתווספה לתשלום שאינו עונשי;

”השר“ – שר המשפטים.

(א)הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד (בחלק זה – התאגיד).

(ב)לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד, אלא אם כן מתקיים לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, אחד מאלה:

(1)הוא רשום בישראל כתאגיד;

(2)הוא מנהל עסקים בישראל;

(3)יש לו נכסים בישראל.

אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד:

(1)התאגיד;

(2)נושה;

(3)היועץ המשפטי לממשלה.

(א)התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים כל אלה:

(1)הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו;

(2)סך חובותיו עולה על 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 29,487.18 ש״ח).

(ב)בקשת תאגיד שהוא שותפות יכול שתוגש גם בידי שותף כללי של השותפות.

(א)תאגיד רשאי, בבקשה לצו לפתיחת הליכים, לבקש מבית המשפט להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי.

(ב)בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי ויפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו.

(ג)השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה.

(א)נושה של תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מהחזקות שבסעיף 10.

(ב)במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי נושה לציין את העדפתו לעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף את הצעתו לעניין זה.

(ג)נושה של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1)התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;

(2)התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסי התאגיד במטרה להבריחו מנושיו;

(3)התאגיד לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

(א)לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון):

(1)הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח), ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א)אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי־תשלום החוב;

(ב)הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;

(2)מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;

(3)הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח), והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(4)בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח) ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח);

(5)בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש״ח) ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש״ח).

(ב)בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

(ג)חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי־תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

(ד) (1)בחישוב סכום חוב העולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 88,461.56 ש״ח), לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו־(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

(2)בחישוב סכום חוב העולה על 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 11,794.87 ש״ח), לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

הליכים היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה.

המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש לצרף לבקשתו לשם מילוי התנאים להגשתה.

(א)הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.

(ב)מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה, ואם המגיש הוא נושה – גם לתאגיד.

(ג)כל אדם רשאי לעיין בבקשה לצו לפתיחת הליכים ולהעתיקה; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

(א)אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים.

(ב)השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות לצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה.

שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה או בשתיהן.

דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי, ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון.

ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלתו, כאמור בסעיף 8, וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד שהוגש כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה.

(א)מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 7 או 9, ייתן צו לפתיחת הליכים.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד; לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד.

תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.

(א)הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה – סעד זמני), אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 18:

(1)איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט;

(2)מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סימן א׳: מינוי נאמן, לפרק ו׳; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;

(3)איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד;

ניתן סעד זמני כאמור –

(א)ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2);

(ב)רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב׳: הפעלת התאגיד, לפרק ז׳, כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד;

(ג)יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד.

(ב)בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר –

(1)את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;

(2)אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

(ג)סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984.

(א)בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לתת במעמד צד אחד –

(1)לבקשת התאגיד – סעד זמני כאמור בסעיף 20(א)(1) עד (3);

(2)לבקשת נושה – סעד זמני שעניינו איסור ביצוע עסקה מסוימת, איסור חלוקה, איסור ביצוע כל עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט.

(ב)הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר.

(ג)ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום נתינתו.

(א)הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים התאגיד או נושה לבקש את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה – בקשה לעיכוב).

(ב)היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי, בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה – תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון.

(ג)בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף 20(ב).

(ד)הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים.

(א)בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה:

(1)הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(א)יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד;

(ב)אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים;

(ג)יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד;

(2)פירוק התאגיד – אם מצא כי לא מתקיים אחד התנאים האמורים בפסקה (1).

(ב)הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, כפי שיורה בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד.

(א)סבר בית המשפט כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, אך אין לפניו המידע הדרוש כדי להחליט אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלה זמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד.

(ב)חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך 30 ימים; השר רשאי לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו.

(ג)בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי לאחר קבלת חוות דעתו הראשונית של הנאמן.

(א)עם מתן צו לפתיחת הליכים –

(1)נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;

(2)לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;

(3)יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות פרק ה׳: הקפאת הליכים;

(4)בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד לפי הוראות פרק ו׳: הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר, בכפוף להוראות סעיף 31.

(א)הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.

(ב)הנאמן ימציא העתק מהצו לממונה, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, בדרך ובמועד שיורה.

תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יציין, בצד שמו, בכל מסמך או פרסום מטעמו, את הביטוי ”בשיקום“ או ”בפירוק“, לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.

מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך הערה במרשם.

הקפאת ההליכים נגד התאגיד משמעה כי –

(1)לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה;

(2)מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו׳: נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד׳, והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;

(3)לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד תוקף, לפי דין, כלפי צדדים שלישיים;

(4)לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) – בטל;

(5)לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;

(6)ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר תוספת פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי־תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.

הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:

(1)בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לשם השיקום;

(2)ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.

(א)הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים, למעט הליכי גבייה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות מינהלית אינה רשאית להתנות את ביצועה של פעולה מינהלית בתשלום חוב עבר שחלה לגביו הקפאת הליכים.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להורות על הקפאת הליך להטלת עיצום כספי בנסיבות חריגות ולתקופה שיקבע, אם מצא כי ניהולו של הליך זה באותה העת יפגע בהליכי חדלות הפירעון.

התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958.

(א)בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים.

(ב)הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 (בסימן זה – רשימת הנאמנים) או לפי סעיפים 35 או 36.

(ג)הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן, שמספרם לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים; ואולם אם מינה בית המשפט נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, יתייחס לכך בהחלטתו.

(ד)בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.

(ה)בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.

(ו)הממונה יפרסם, באופן שוטף, באתר האינטרנט שלו, את רשימת הנאמנים שעליהם המליץ, ומיהו הנאמן שנבחר בכל הליך.

לא ניתן למנות את הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ימנה בית המשפט נאמן זמני, מתוך רשימת הנאמנים או לפי הוראות סעיף 35 או 36, שיכהן עד למינוי הנאמן.

בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי יש עניין ציבורי בכך.

(א)בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת הנאמנים, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד.

(ב)מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים.

(א)רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה ציבורית שימנה השר שחבריה הם:

(1)שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;

(2)הממונה ונציגו או שני נציגים מטעם הממונה;

(3)נציג לשכת עורכי הדין;

(4)נציג לשכת רואי החשבון.

(ב)כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.

(ג)השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:

(1)תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ולמורכבותם;

(2)סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.

פורסמו תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981.

פורסמו תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים), התשפ״א–2021.

הנאמן, למעט אם הממונה מונה לנאמן לפי סעיף 35, יפקיד ערובה או יתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט.

השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם.

מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם.

הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו.

(א)תפקיד הנאמן לפעול לפירוק התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי, והכול בהתאם לצו לפתיחת הליכים.

(ב)במסגרת תפקידו, הנאמן –

(1)יכריע בתביעות החוב לפי פרק א׳: תביעות חוב, לחלק ד׳;

(2)יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג׳: כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, לחלק ד׳;

(3)אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי – יגבש את הדרך המיטבית לשיקומו, כאמור בסעיף 58, ויפעל ליישומה;

(4)אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד – יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד׳: מימוש נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳, ולחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳.

המשרה לנאמן עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לשם מילוי תפקידו.

(א)הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור בית המשפט בלבד:

(1)תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד;

(2)העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון;

(3)פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים;

(4)פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;

(5)כל סמכות אחרת הטעונה אישור של בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט.

(ב)אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.

(א)הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.

(ב)היה בבקשה למתן הוראות כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו התאגיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א׳: תביעות חוב, לחלק ד׳, תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה:

(1)בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן;

(2)העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב;

(3)אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.

(ג)בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.

(א)מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידו של הנאמן.

(ב)הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד להגיש לו, בתוך תקופה שיורה, דוח על מצב עסקי התאגיד; בדוח יפורטו נכסי התאגיד, חובותיו והתחייבויותיו, פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח, כפי שיורה הנאמן, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

(א)הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות לקבלו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.

(ב)היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף 254.

(ג)מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר לפי הוראות סעיף 45(ב).

היה נכס של התאגיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן.

לשם מילוי תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו.

(א)על אף האמור בכל דין, בית המשפט, לבקשת הנאמן, רשאי להורות לתאגיד בנקאי או לרשות המסים למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור בסעיף 49, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי של התאגיד, והתועלת שבמסירת המידע עולה על הפגיעה בפרטיות של אדם אחר:

(1)לעניין תאגיד בנקאי – מידע בדבר נכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, כפי שיורה בית המשפט;

(2)לעניין רשות המסים – מידע בדבר נכסיו של התאגיד.

(ב)בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים.

(ג)בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים – אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו.

(ד)מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים.

(ה)השר ושר האוצר רשאים לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירת מידע מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; הוראות כאמור לעניין תאגיד בנקאי ייקבעו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל; לא נקבעו הוראות כאמור – יורה בית המשפט על דרכי מסירת המידע.

(ו)בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו.

הורה בית המשפט לפי סעיף 281(ד) כי חקירה כאמור באותו סעיף תתבצע באמצעות הנאמן, תהיה סמכות החקירה כאמור נתונה לנאמן, והכול בכפוף להוראות אותו סעיף.

הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה למילוי תפקידו או על פי צו של בית משפט.

(א)הנאמן יגיש לבית המשפט ולממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, והפעולות שביצע במסגרת תפקידו.

(ב)הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה על כך בית המשפט או הממונה.

(ג)בית המשפט או הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון.

(ד)הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן, ובכלל זה לעניין אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם.

(ה)כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.

(ו)בהכנת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בדוח, ויימנע מלכלול פרטים אישיים שגילוים אינו נחוץ להליך.

מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, או ממחדל של הנאמן, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או את הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.

(א)בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון, אם מצא, כי מתקיים אחד מאלה:

(1)הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי;

(2)נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע;

(3)חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו.

(ב)החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ג)התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו לפי הוראות סימן א׳: מינוי הנאמן.

(א)סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של פעילותו.

(ב)נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הממונה, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור בסעיף 99 – כי החיסול נרשם במרשם, יורה על סיום כהונתו של הנאמן.

(ג)הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו.

(א)ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו (בפרק זה – תאגיד בהפעלה), יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי, ויחולו לעניין ההפעלה הוראות סימן ב׳: הפעלת התאגיד.

(ב)הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד לפי סעיף 24, יקבע אילו הוראות לפי סימן ב׳: הפעלת התאגיד, יחולו לעניין ההפעלה, בהתחשב במידת נחיצותן להפעלה הזמנית.

(א)במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי שיקומו הכלכלי.

(ב)שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי, בדרך של מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכנית כאמור, או בשילוב ביניהן.

הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות.

פירעון מיוחדות היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור בעלות, המגבלות הקבועות בסעיפים 245, 252, 253 ו־254.

(א)הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה –

(1)לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:

(א)השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;

(ב)לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;

(2)למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או (ב);

(3)למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:

(א)הנושה המובטח הסכים לכך;

(ב)בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:

(1)המכירה נדרשת לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד;

(2)יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירכש בתמורה כאמור (בסימן משנה זה – נכס חלופי), כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.

(ב)אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א)(3)(ב) יכול שיינתן מראש, דרך כלל או לגבי סוגים של נכסים משועבדים.

(א)הנאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה:

(1)הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך;

(2)בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 61(א)(3)(ב).

(ב)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה לפי סעיף 59.

תשלום באמצעות נכס משועבד יראו אותו לעניין סעיפים 61 ו־62 כמכירה.

עקיבת זכויות נמכר נכס לפי סעיף 61 או 62 (בסעיף זה – הנכס המקורי), כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים לשיור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שווי הנכס המקורי.

(א)בית המשפט רשאי להתיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט (בסעיף זה – אשראי חדש).

(ב)דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

(ג)שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין בלי שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד כאמור, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי־תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש.

(ד)שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג), וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס, לפי העניין.

(ה)בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיף קטן (ד), אלא אם כן, לאחר שעבוד הנכס לפי אותו סעיף קטן, יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף לשיור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.

(ו)הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כפי שיורה בית המשפט.

בסימן משנה זה, ”חוזה קיים“ – חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד.

הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים, גם אם אין לו עילה לביטולו, באישור בית המשפט ולפי הוראות סימן משנה זה.

(א)הצד השני לחוזה קיים לא יבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי הוראות סימן משנה זה.

(ב)אין בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון כדי להביא לביטולו של חוזה קיים או להקנות לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה או שנקבעה בו הוראה המקנה לצד השני לחוזה זכות לבטלו בנסיבות אלה.

הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון על ביטולו של חוזה קיים.

(א)ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו יודיע על כך לצד השני לחוזה.

(ב) (1)לא הסכים הצד השני לביטול החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה – בקשה לאישור ביטול), ובלבד שהבקשה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד.

(2)בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) לכלל החוזים של התאגיד, לסוג מסוים של חוזים או לחוזה מסוים, בתקופות נוספות, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מורכבות הליכי חדלות הפירעון, ובלבד שבקשה להארכת התקופה תוגש בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים או בתקופת ההארכה.

(ג)לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך תקופה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

(ד)בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את עמדתו, אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, ורשאי הוא, לבקשת הצד השני לחוזה, להורות על ביטול חלק מהחוזה בלבד, אם מצא כי די בכך לשם שיקום כלכלי או השאת שיעור החוב כאמור.

(ה)משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה יחדלו ממועד הביטול כל הזכויות והחיובים של התאגיד לפי החוזה, ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו.

(א)היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו, יודיע על כך לנאמן.

(ב)מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א), וסבר הנאמן כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, כי יורה על המשך קיום החוזה לפי סעיף 72 (בסעיף זה – בקשה להמשך קיום החוזה); בית המשפט רשאי לקצר או להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ג)הנאמן אינו רשאי להגיש בקשה להמשך קיום חוזה שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי, ובית המשפט לא יורה על המשך קיומו.

(ד)לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), יבוטל החוזה בתום אותה תקופה.

(א)הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה, לפי סעיף 71(ב), רשאי בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי המשך קיומו של החוזה דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת בית המשפט על המשך קיומו ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.

(ב)הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל החוזה בידי הצד השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן להמשך קיום החוזה – יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט, או במועד אחר שיקבע בית המשפט.

(א)לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, לרבות אם הורה בית המשפט על המשך קיומו לפי סעיף 72, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

(ב)בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין – כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), פנה הצד השני לחוזה קיים לנאמן, בבקשה שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא מבקש לבטלו כאמור בסעיף 71(א), יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון.

(א)בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר.

(ב)הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי סעיף 72 ונפגע הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר; ואולם רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים לאחריה אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, וכי הצד השני לחוזה מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

(א)על אף האמור בחוק המחאת חיובים, התשכ״ט–1969, ובכפוף להוראות סעיפים 61 עד 63, בית המשפט רשאי לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה דרושה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.

(ב)בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.

לפתיחת הליכים ההוראות החלות לפי סימן משנה זה על חוזה קיים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו שבוטל כדין בסמוך לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים וביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו.

(א)בסימן משנה זה –

”חוזה קיים“ – כהגדרתו בסעיף 66;

”ספק תשתיות“ – מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית;

”שירות או מצרך חיוני“ – שירות או מצרך הדרושים להמשך פעילותו של תאגיד בהפעלה, למעט שירותי תשתית;

”שירותי תשתית“ – הספקת חשמל, הספקת מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום אותה תשתית ובאישור ועדת החוקה.

(ב)סיפק ספק תשתיות לתאגיד שירותי תשתית, לרבות מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד.

(ג)הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, והכול בהתאם להוראות הדין החלות על תנאי התשלום וההספקה של שירותי התשתית, ובלבד שהתמורה לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט רשאי להתיר לספק תשתיות שלא לספק לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד.

(ה)לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) בעד שירותי תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור – להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי התשתית.

(א)סיפק אדם לתאגיד שירות או מצרך חיוני שלא מכוח חוזה קיים, ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, רשאי בית המשפט להורות לאותו אדם (בסעיף זה – ספק חיוני) להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה:

(1)המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או השאת שיעור החוב שייפרע לנושים;

(2)בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן מיידי ובתנאים דומים או שיש קושי מיוחד לעשות כן;

(3)הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק; לעניין זה יראו בין השאר טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים:

(א)היותו של התאגיד בקשיים כלכליים;

(ב)קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד;

(ג)אי־תשלום חוב עבר בידי התאגיד;

(4)בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך החיוני תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.

(ב)הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולא תעלה על 60 ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט.

(ג)בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד או בהשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן (א).

דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סימן משנה זה כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון.

בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן, במקביל להפעלת התאגיד, להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, והכול בהתאם להוראות סימן זה.

(א)לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור.

(ב)בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי.

(א)הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש לפי סעיף 81, וישלח העתק ממנה לממונה.

(ב)הצעה לתכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, ותתייחס בין השאר לאלה:

(1)הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לביצוע התכנית;

(2)ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, ואם הוצעה יותר מתכנית אחת – השוואה בין התכניות;

(3)התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול תוספת פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;

(4)אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד – ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים;

(5)כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בפסקה זו – פטור מאחריות) – הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור.

(ג)השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.

(א)הוגשה לבית המשפט הצעה לתכנית לשיקום כלכלי, יורה על הבאתה לאישור הנושים.

(ב)עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי ההצעה לתכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה – יורה בית המשפט על הבאתה גם לאישור חברי התאגיד.

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת ההצעה לאישור הנושים משום פגיעה בהליכי חדלות הפירעון, לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד.

(א)אישור הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או חברי התאגיד (בסימן זה – אסיפות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית המשפט; לעניין זה, ”סוג“ – קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד ומצדיק קיום אסיפה נפרדת.

(א1)הגיש המוסד לביטוח לאומי תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי, יסווג המוסד לביטוח לאומי כאסיפת סוג נפרדת לפי סעיף זה לשם אישור הצעת תוכנית לשיקום כלכלי.

(ב)לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד.

(ג)הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך ההכרעה ביניהן, באסיפות.

(ד)נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה.

(ה)השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג.

(א)הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:

(1)בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;

(2)המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.

(ב)בסעיף זה, ”מצביעים“ – למעט מי שנמנעו בהצבעה.

(א)אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.

(ב)בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור.

על אף האמור בסעיפים 85 ו־86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:

(1)אם לא תאושר תכנית לשיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;

(2)ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;

(3)לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, ”שווי הנכס המשועבד“ – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשעבוד צף בלבד – בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244.

בית המשפט לא יאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית.

(א)תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד, את חברי התאגיד ואת הנושים.

(ב)לא ניתן לפטור תאגיד מתשלום עונשי במסגרת תכנית לשיקום כלכלי.

(א)הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה, ובכלל זה לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים, בהתאם להוראות התכנית.

(ב)בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה.

אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה, יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי סעיף 43, לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, בהתאם להוראות התכנית ובמועד הקבוע בה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם.

(א)מכירת פעילותו העסקית של תאגיד לשם שיקומו הכלכלי, שלא במסגרת תכנית לשיקום כלכלי, טעונה אישור מראש מאת בית המשפט; בבואו לאשר מכירה כאמור, ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך.

(ב)אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א), תחולק התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות פרק ה׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה, לחלק ד׳, אלא אם כן אושרה לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי.

(א)הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו.

(ב)החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן, בהעברת נכס או בתשלום שביצע.

ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה – תאגיד בפירוק), יפעל הנאמן בהקדם למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים, בהתאם להוראות חלק ד׳: הנשייה.

הנאמן רשאי לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 שהתאגיד בפירוק הוא צד לו, בהתאם להוראות סעיף 67, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 69, 70, 73 ו־74(א), בשינויים המחויבים.

(א)בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה, ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו או לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים.

(ב)על הפעלת התאגיד בפירוק יחולו הוראות סימן ב׳: הפעלת התאגיד, לפרק ז׳, ואולם הסמכויות לפי הסימן האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות לפירוק.

הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי, כי יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי.

(א)לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט, בצו, על חיסולו; ממועד מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל.

(ב)בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן, ובלבד שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות.

(ג)מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול במרשם; הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה.

על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות סעיף 342נב לחוק החברות.

(א)הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד (בחלק זה – היחיד).

(ב)לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר, החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל;

(2)במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל.

אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד:

(1)היחיד;

(2)נושה;

(3)היועץ המשפטי לממשלה.

(א)בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות פרק ב׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח).

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח) תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות פרק י״ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך.

(ג)בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים יוגשו לבית המשפט לפי הוראות פרק ג׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה.

(א)היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:

(1)הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;

(2)סך חובותיו עולה על 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 176,923.12 ש״ח).

(ב)לבקשה יצרף היחיד את אלה:

(1)תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה;

(2)דוח הכולל את הפרטים שלהלן לגבי השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים:

(א)פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד;

(ב)תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו;

(ג)מקצועו והשכלתו;

(ד)פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם של בן זוגו, ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו;

(3)כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים ומהגורמים כמפורט להלן:

(א)מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, אך למעט גוף המנוי בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה ורשות המסים בישראל;

(ב)מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה בעניינים המפורטים בטור ב׳ שלצדו.

(ג)בדוח כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 107(ב).

(ד)בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים, וניתן להגישה גם באופן מקוון; לעניין זה, ”מחוז“ – בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.

(א)מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 104(א), ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים.

(ב)לשם החלטתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) ולקבל מידע, לרבות באופן מקוון, מהגורמים המנויים בסעיף 104(ב)(3), לפי הוראות אותו סעיף.

(ג)סבר הממונה כי אין די במידע שבידו כדי לקבל החלטה בבקשת היחיד, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הממונה כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.

(א)הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד שיקבע השר.

(ב)הממונה ישלח העתק מהצו לפתיחת הליכים ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו.

(א)ניתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 105, רשאי נושה לעיין בצו וכן, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם.

(ב)ציין היחיד כי פרטי מידע מסוימים בדוח שהגיש כוללים מידע אישי רגיש בעניינו לפי סעיף 104(ג), יעבירם הממונה לעיון הנושים רק אם שוכנע כי הדבר דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה למסור רק חלק מהמידע או להתנות את מסירתו בתנאים.

(ג)הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו לבקשת היחיד הנוגעים לעניינם של בן זוגו של היחיד או של ילדיו, ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לשם הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך.

(ד)הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה.

(א)הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף 106, בקשה לביטולו; המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה.

(ב)הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה.

(ג)דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־14 ימים מיום ההחלטה.

(ד)שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה, במסגרת פסיקת ההוצאות, בהוצאות משפט או בכפל הוצאות משפט, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, או בשתיהן.

(ה)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה.