תקנות1957הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 3 לתקנות בתי דין דתיים (דמי בטלה), תשי״ז–1957, מניעת תשלומים כפולים.
3. מניעת תשלומים כפולים
(א)לפני מתן צו בדבר תשלום דמי נסיעה, דמי בטלה ודמי לינה לעד, יברר בית הדין אם ניתנו צווים בדבר תשלומים כאמור לאותו עד בקשר עם משפט אחר שחל אותו יום, או שנדחה לאותו יום מהיום שקדם לו, בין באותו בית דין ובין בבית דין אחר שישב בדין באותו מקום מושב.
(ב)לא יהיה העד זכאי לדמי נסיעה או לדמי לינה אם נפסקו לו תשלומים אלה מחמת משפט אחר כאמור.
(ג)לא יהיה העד זכאי לדמי בטלה שיעלו על ההפרש שבין הסכום הנקוב בתוספת לבין התשלום שנפסק לו מחמת משפט אחר שחל באותו יום.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות בתי דין דתיים (דמי בטלה), תשי״ז–1957 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.