Skip to main content

Regulations1957

Section 3 of תקנות בתי דין דתיים (דמי בטלה), תשי״ז–1957, מניעת תשלומים כפולים.

3. מניעת תשלומים כפולים

(א)לפני מתן צו בדבר תשלום דמי נסיעה, דמי בטלה ודמי לינה לעד, יברר בית הדין אם ניתנו צווים בדבר תשלומים כאמור לאותו עד בקשר עם משפט אחר שחל אותו יום, או שנדחה לאותו יום מהיום שקדם לו, בין באותו בית דין ובין בבית דין אחר שישב בדין באותו מקום מושב.

(ב)לא יהיה העד זכאי לדמי נסיעה או לדמי לינה אם נפסקו לו תשלומים אלה מחמת משפט אחר כאמור.

(ג)לא יהיה העד זכאי לדמי בטלה שיעלו על ההפרש שבין הסכום הנקוב בתוספת לבין התשלום שנפסק לו מחמת משפט אחר שחל באותו יום.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות בתי דין דתיים (דמי בטלה), תשי״ז–1957⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring