סעיף 5 לתקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת כושר ההחזר של גורם חקלאי), התשנ״ד–1994, חישוב ההכנסות של גורם חקלאי שהוא יחיד.

(א)הכנסותיו של חבר באגודה חקלאית שהרשם סיווגה כ”מושב עובדים“ או כ”כפר שיתופי“ ושל חבר בתאגיד מהתאגידים המפורטים בחלק א׳ לתוספת השניה לחוק (להלן – חבר), יהיו כל אלה:

(1)העודף המשקי של החבר מאמצעי הייצור וגורמי הייצור החקלאיים המשמשים אותו, לבדו או ביחד עם אחרים, לייצור הכנסה; שוכנע המשקם כי אמצעי ייצור או גורמי ייצור מסוימים אינם משמשים באופן קבוע לייצור הכנסה בידי החבר, יקבע את משקלם המופחת בחישוב כושר ההחזר השנתי;

(2)חלקו היחסי של החבר בהכנסות מענף בעיבוד או בגידול משותף; הכנסות אלה יחושבו לפי יתרת הכנסות אותו ענף לאחר ניכוי הוצאות אותו ענף, הכל בהתאם לספרי האגודה לשנת 1993, בתוספת הפרשי הצמדה למדד מחירי תשומה בענף החקלאות – כללי, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד החקלאי), ובלבד שיתרת ההכנסות כאמור לא תפחת מהעודף המשקי לגבי אותו ענף; הוכח להנחת דעתו של המשקם כי רמת היבול של אותו ענף בשנת 1993 גבוהה מרמת היבול המקובלת, יהיה רשאי להפחית מיתרת ההכנסות כאמור עד העודף המשקי של אותו ענף;

(3)חלקו היחסי של החבר בהכנסות אחרות של האגודה, בהתחשב בחלק ההכנסות האלה המיועד לפרעון חובות האגודה;

(4)כל הכנסה חייבת כמשמעותה בפקודת מס הכנסה (להלן – הכנסה חייבת), של החבר ושל בן זוגו, ואם גם לבן־זוגו היתה הכנסה כאמור, לא יובא בחישוב ההכנסות לענין פסקה זו סכום השווה ל־40% משכר המינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 (להלן – שכר המינימום), הכל לפי הכנסתם השנתית בשלוש השנים האחרונות כפי שדווחה באישורים השנתיים לפקיד השומה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

(5)לא היתה לחבר הכנסה משכר עבודה במועד עריכת חישוב כושר ההחזר שלו, אך היתה לו הכנסה כאמור באחת או יותר משלוש השנים האחרונות וגילו אינו עולה על 45 שנים, תיזקף להכנסותיו הכנסה משכר עבודה בגובה שכר המינימום, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המשקם כי החבר אינו מסוגל לעבוד מסיבות בריאות;

(6)גימלאות מהמוסד לביטוח לאומי לחבר ולבן זוגו, בהתאם לזכאות לפי חוק הביטוח הלאומי, התשכ״ח–1968 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);

(7)הכנסות בניכוי ההוצאות, לרבות הוצאות עבודה, מגורמי ייצור, אמצעי ייצור ונכסים אחרים שהועברו לבן משפחה של החבר באגודה, אחרי יום ח׳ בטבת התשמ״ה (1 בינואר 1985), ללא תמורה סבירה, אלא אם כן במועד ההעברה כאמור לא היה לחבר חוב כלשהו; לענין זה, ”בן משפחה“ – בן־זוג, הורה, צאצא של כל אחד מהם, ובני זוגם;

(8)החל בגיל פרישה ועד גיל 75 שנים – הכנסה שנתית של החבר ושל בן־זוגו בשל צבירה בקופת גמל לתגמולים, שתחושב לפי סכום היתרה בגיל פרישה כשהיא מחולקת במקדם ערך נוכחי; לענין זה –

”גיל פרישה“ – 65 שנים בגבר ו־60 שנים באישה;

”סכום היתרה בגיל פרישה“ – הנמוך מבין שני אלה:

(1)הסכום שקבעו השרים לפי סעיף 20(ב)(2) לחוק, בתוספת ריבית שנתית ריאלית בשיעור עלות הגיוס עד גיל הפרישה (להלן – הסכום המוגן), ובניכוי 20%;

(2)הסכומים העומדים לזכות החבר בקופות גמל לתגמולים במועד החישוב, בתוספת ריבית שנתית ריאלית על סכומים אלה בשיעור עלות הגיוס עד לגיל הפרישה, ובתוספת התשלום השנתי לקופת גמל לפי תקנה 7(א)(7) כשהוא מוכפל במקדם ערך עתידי, ולגבי חבר שעבר את גיל הפרישה – לפי הסכומים העומדים לזכותו במועד החישוב, בניכוי 20% מהסכום המוגן;

”מקדם ערך נוכחי“ – מקדם שיחושב לפי ריבית שנתית ריאלית בשיעור עלות הגיוס, בשל הפרש השנים שבין גיל הפרישה לבין גיל 80 שנה, ולגבי חבר שעבר את גיל הפרישה – לפי הפרש השנים שבין גיל החבר במועד החישוב לבין גיל 80 שנה;

”מקדם ערך עתידי“ – מקדם שיחושב לפי ריבית שנתית ריאלית בשיעור עלות הגיוס, בשל הפרש השנים שבין גיל הפרישה לבין גיל החבר במועד החישוב;

(9)הכנסה אחרת של החבר ושל בן־זוגו מכל מקור אחר שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (8); בדיקת ההכנסות תיעשה לפי דוחות שהגיש החבר למס הכנסה בשלוש השנים האחרונות, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, ואם לא הגיש דו״ח או שהיה פטור מהגשת דו״ח – על פי תצהיר שיגיש;

ואולם המשקם יהיה רשאי שלא להתחשב כלל או להתחשב באופן חלקי בלבד בהכנסה מסוימת שהיא חד־פעמית או בלתי קבועה, למעט הכנסות כאמור ששולמו לחבר מהממשלה או מחברת ביטוח בשל פעילות חקלאית של אותה שנה.

(ב)הכנסותיו של חקלאי יחושבו כהכנסותיו של החבר כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחויבים לפי הענין, ובלבד שהכנסותיו כחבר שחושבו לפי תקנת משנה (א) לא יובאו בחשבון בחישוב הכנסותיו כחקלאי.

(ג)קבע המשקם כי יש לממש את רוב נכסיו החקלאיים של החבר או של החקלאי וגילו אינו עולה על 45 שנה – תיזקף להכנסתו הכנסה כדלקמן:

(1)לא עבד כשכיר בשנה שלפני פסק המשקם – הכנסה בגובה שכר המינימום;

(2)עבד כשכיר במשרה חלקית בשנה שלפני פסק המשקם – הכנסה נוספת בסכום המשלים את הכנסתו מעבודתו כאמור עד לגובה שכר המינימום.