הנוסח המלא של פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], ב-577 סעיפים.

בפקודה זו –

”אדם“ – לרבות חברה וחבר בני־אדם, כהגדרתם בסעיף זה;

”אחוזת־בית“, בשטח עירוני – כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

”בורסה“ – בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, או בורסה לניירות ערך מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתיתו על פי דין במדינה שבה היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת; שר האוצר רשאי, בצו, לקבוע תנאים או הגבלות לעניין הגדרה זו;

פורסם צו מס הכנסה (קביעת בורסה), התשס״ד–2004.

”בן זוג“ – אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו;

”בן זוג רשום“ – בן זוג שנקבע או נבחר לפי סעיף 64ב;

”בנין תעשייתי“, בשטח שאינו עירוני – כמשמעותו בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;

”גיל הפרישה“ – גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;

”הכנסה“ – סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו־3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לענין פקודה זו;

”הכנסה חייבת“ – הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין;

”הפרשי הצמדה“ – כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה – עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות הפרשי שער, ואולם לענין פטור ממס יראו כהפרשי הצמדה כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער המטבע או למדד המחירים לצרכן, לרבות הפרשי שער;

”הפרשי הצמדה וריבית“ – כמשמעותם בסעיף 159א(א);

”הפרשי שער“ – סכום שנוסף עקב שינוי בשער החליפין לקרן מילווה, שהיא פקדון במטבע חוץ או שהיא הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ;

”הכנסת עבודה“ – הכנסה לפי סעיף 2(2);

”זכות באיגוד מקרקעין“ – כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין;

”זכות במקרקעין“ – כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;

”חבר בני אדם“ – כל גוף ציבורי, מואגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות;

”חברה“ – חברה שהואגדה או שנרשמה על פי כל דין בר־תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית;

”חודש“ – לרבות חלק ממנו;

”חוק מיסוי בתנאי אינפלציה“ – חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982;

”חוק תיאומים בשל אינפלציה“ – חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה), התשמ״ה–1985;

”חוק לעידוד השקעות הון“ – חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959;

”חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני“ – חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע״ד–2014;

”חוק מיסוי מקרקעין“ – חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963;

”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק עידוד החיסכון“ – חוק עידוד החיסכון, הנחות במס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק העמותות“ – חוק העמותות, התש״ם–1980;

”חוק עידוד התעשיה“ – חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969;

”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו־2018“ – חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016;

”חוק השקעות משותפות“ – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

”סכום מתואם“ – סכום כלשהו בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד;

”תושב ישראל“ או ”תושב“ –

(א)לגבי יחיד – מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:

(1)לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

(א)מקום ביתו הקבוע;

(ב)מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

(ג)מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

(ד)מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

(ה)מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

(2)חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל –

(א)אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב)אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

לענין פסקה זו, ”יום“ – לרבות חלק מיום;

(3)החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;

(4)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ולפיהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל לפי פסקאות (1) ו־(2) כתושב ישראל, ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:

(א)הוא עובד מדינת ישראל;

(ב)הוא עובד רשות מקומית בישראל;

(ג)הוא עובד הסוכנות היהודית בארץ ישראל;

(ד)הוא עובד הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;

(ה)הוא עובד חברה ממשלתית;

(ו)הוא עובד רשות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חוק, וכן רשאי הוא לקבוע כאמור כי סוגי יחידים שרואים אותם כתושבי ישראל לפי פסקאות (1) או (2), לא יראו אותם ככאלה, והכל בתנאים שיקבע;

פורסמו תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס״ו–2006.

(ב)לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שהתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא התאגד בישראל;

(2)השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל למעט חבר בני אדם שהשליטה על עסקיו וניהולם כאמור מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או שהיה לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור, או בידי מי מטעמו, ובלבד שאותו חבר בני אדם לא היה תושב ישראל גם אם השליטה על עסקיו וניהולם לא היו מופעלים בידי יחיד כאמור או בידי מי מטעמו, אלא אם כן חבר בני האדם ביקש אחרת;

”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:

(א)הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה;

(ב)מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה ”תושב ישראל“ או ”תושב“, בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א);

”הכנסה מיגיעה אישית“ – לרבות –

(1)קיצבה המשתלמת מאת מעביד לשעבר;

(2)קיצבה המשתלמת מאת קופת גמל לקיצבה בשל עבודה, או מכוח חברות בה במשך חמש שנים לפחות, לאדם שבחמש השנים שקדמו לתחילת תשלום הקיצבה היתה מרבית הכנסתו החייבת מיגיעה אישית;

(3)קיצבה המשתלמת לשאיריו של מי שחלות עליו פסקאות (1) או (2) מכוח זכאותו לקיצבה כאמור בהן;

(3א)קצבת אבדן כושר עבודה המשתלמת מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה; לענין זה, ”אבדן כושר עבודה“ – פגיעה בכושר עבודה בשל מחלה, נכות או תאונה, שגרמה לאבדן או להפסד של השתכרות או רווחים לפי סעיף 2(1) או (2);

(4)קיצבה חבת־מס המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי;

(5)מענק שנתקבל עקב פרישה או עקב מוות;

(6)סכום המתקבל עקב היוון קיצבה מהקיצבאות האמורות בפסקאות (1) עד (4);

(7)סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד; לענין זה, ”אדם“ – לרבות מי שהיה בן זוגו ערב פטירתו;

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;

”מילוות מועדפים“ – מילוות, או פקדונות על פי תכניות חסכון, שהריבית עליהם פטורה מהמס כולו או מקצתו על פי כל דין, זולת אם נאמר אחרת באותו דין, וכן תעודת השתתפות בהן;

”מס הכנסה“ או ”מס“ – בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו;

”מסי חוץ“ – כהגדרתם בסעיף 199;

”מדינה גומלת“ – כמשמעותה בסעיף 196;

”משלח־יד“ – מקצוע וכל משלח־יד אחר שאיננו עסק;

”נייר ערך“ – כהגדרתו בסעיף 88;

”נישום“ – אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס;

”מנהל“ – המנהל שנתמנה לפי סעיף 229, לרבות סגן המנהל;

”מעביד“, ”מעסיק“ – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה;

”עסק“ – לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה;

”פלט“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

”פנקסים קבילים“ – פנקסי חשבונות שפקיד השומה לא סירב לקבלם ולא פסל אותם, או שסירב לקבלם או פסלם אולם ועדה כאמור בסעיף 146 או בית המשפט ביטלו את החלטתו ובלבד שלא יראו פנקסים כקבילים אם הנישום הודה כי אינם קבילים ואישר בכתב שהוסברו לו התוצאות המשפטיות הנובעות מהודאתו;

”פסולי־דין“ – קטין, שוטה, חולה־רוח וכל שאינו כשר לפעולה משפטית;

”פקיד שומה“ – פקיד ששר האוצר הרשהו לשום לפי פקודה זו, וכן סגן פקיד שומה, עוזר פקיד שומה או גובה ראשי שהמנהל הרשה אותם בכתב לשמש בסמכות פלונית של פקיד שומה לפי פקודה זו, או למלא תפקיד פלוני מתפקידיו; מינוים של פקיד שומה, של סגן פקיד שומה, של עוזר פקיד שומה וגובה ראשי שהורשו כאמור יפורסם ברשומות;

”פיקדון“ – סכום שהופקד בתאגיד בנקאי, או במוסד בנקאי מחוץ לישראל המתנהל על פי הדין במדינה שבה הוא מתנהל;

”קופת גמל“, ”קופת גמל לתגמולים“, ”קופת גמל לפיצויים“, ”קופת גמל לקיצבה“, ”קופת גמל לחיסכון“, ”קרן פנסיה“, ”קופת גמל מרכזית לקצבה“, ”קופת גמל להשקעה“, ”קרן השתלמות“, ”קרן ותיקה“, ”קופת ביטוח“ ו”תכנית ביטוח“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;

”קרקע“, בשטח עירוני – כמשמעותה בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940; בשטח שאינו עירוני – כמשמעותה בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;

”ריבית על איגרות חוב“ – ריבית שגוף מואגד חייב לשלם לפי איגרת חוב או לפי שטר נאמנות על איגרת חוב, או מכוחם, בין בצורת משכנתה ובין בצורת מסמך או תעודה מסוג אחר שיש בהם הודאה בחבות;

”רָשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית או רָשות אחרת כיוצא באלה, שנתכוננה לפי כל חוק בר־תוקף אותה שעה המורה על הקמתן של רָשויות שלטון מקומיות, ולרבות אגודה שיתופית וכל גוף אחר הממלאים אותה שעה תפקידה של רָשות מקומית;

”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;

”שטח עירוני“ – שטח שחייבים בו לשלם מס רכוש עירוני לפי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

”שנת מס“ – תקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה ב־1 בינואר, ואם נקבעה תקופת שומה מיוחדת – תקופת השומה שנקבעה כאמור;

”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”תכנית חיסכון“ – בתאגיד בנקאי, לרבות תכנית חיסכון שאושרה לפי חוק עידוד החיסכון וכן מרכיב החיסכון בפוליסה לביטוח חיים, או תכנית חיסכון שצורפה לפוליסה כאמור ושאושרה על ידי הממונה כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981.

מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:

עסק ומשלח־יד

(1)השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח־יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי;

עבודהתיקון: תשל״ה־2, תשס״ב־3

(2) (א)השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;

(ב)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד כאמור לרשות העובד;

פורסמו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987 בדבר השווי לכל חודש של השימוש ברכב.

פורסמו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (הוראת שעה), התשע״ו–2015 בדבר הפחתת שווי השימוש עבור רכב משולב מנוע (hybrid), רכב פלאג־אין או רכב חשמלי.

פורסמו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס״ב–2002 לפיהן שווי השימוש לכל חודש ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשות העובד יהיה מחצית מההוצאה החודשית, או 80 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2002; בשנת 2022, 105 ש״ח; בשנים 2023–2027, 115 ש״ח), לפי הנמוך.

תיקון: תשכ״ח־2

(3)(בוטלה);

דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדהתיקון: תשל״ה־2

(4)דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון;

גימלאות

(5)קיצבָּה, מלוֹג או אַנוֹנָה;

אחוזת־בית וקרקע

(6)דמי שכירות, תַּמלוּגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם באחוזת־בית או בקרקע או בבנין תעשייתי; בנה אדם אחוזת־בית והשכירה וקיבל בעד ההשכרה דמי מפתח או פרמיה ואחר ההשכרה מכר אותה אחוזת־בית לאחר, במישרין או בעקיפין, על פי הסכם שנעשה בשעת ההשכרה או לפני כן, יראו את הקונה כאילו קיבל הוא ביום הקניה דמי מפתח או פרמיה באותו סכום; נעשתה הקניה תוך שנה לאחר ההשכרה יראו זאת כראיה לכאורה שאמנם היה הסכם כאמור;

לפי חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש״ן–1990, יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה של דמי שכירות, יהא פטור ממס על הכנסה זו, ובלבד שלא היתה לו הכנסה מהשכרת דירות מגורים בסכום כולל העולה על 4,200 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2007; בשנת 2023, 5,470 ש״ח, בשנים 2024–2027, 5,654 ש״ח) בשל חודש השכרה כלשהו בשנת המס.

נכסים אחרים

(7)השתכרות או ריווח שמקורם בכל נכס שאינו אחוזת־בית ולא קרקע ולא בנין תעשייתי;

חקלאות

(8)השתכרות או ריווח שמקורם בחקלאות, בעבודת אדמה, בייעור או בגידולי קרקע, לרבות שוויה של תוצרת המתקבלת בשל השימוש בהון, בנכס, בזרעים או בחיות־בית לצרכי מקורות ההכנסה האמורים בפסקה זו, ולרבות חלק ברווחים המתקבלים מן השימוש כאמור;

פטנט וזכות יוצריםתיקון: תשע״ז־20

(9)תמורה המתקבלת בעד מכירת פטנט, מדגם או עיצוב על ידי הממציא, או בעד מכירת זכות יוצרים על ידי היוצר, אם הומצאה האמצאה או נוצרה היצירה שלא בתחום עיסוקם הרגיל של הממציא או היוצר;

מקורות אחרים

(10)השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9), אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר.

(א)השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יובאו בחשבון בקביעת רווחיו או הכנסתו ויראו אותם לענין פקודה זו כהכנסה, למעט לענין קיזוז הפסדים.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אחד מאלה:

(1)השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי פקודה זו;

(2)השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית;

(3)השתכרות או רווח מהגרלות או מפרסים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

ביטוח רווחיםתיקון: תשס״ד־4, תשס״ד־7

(א)סכום שהגיע לידי אדם על פי ביטוח מפני הפסד רווחים או על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, יבוא בחשבון לקביעת רווחיו או הכנסתו; לענין זה, ”ביטוח מפני אבדן כושר עבודה“ – ביטוח מפני פגיעה בכושר עבודה, אבדן השתכרות או הפסד רווחים, הנובעים ממחלה, מנכות או מתאונה, והכל בין אם הכספים על פי הביטוח שולמו בסכום חד־פעמי ובין אם שולמו בתשלומים תקופתיים, בין אם שולמו בידי קופת גמל ובין אם שולמו בידי אחר.

מחילת חובתיקון: תשל״ה, תשמ״א־10

(ב) (1)אדם שבשנת מס פלונית נמחל לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע מהוצאה שניכויה הותר בבירור הכנסתו החייבת, יראו את החוב כחלק מהכנסתו באותה שנה.

(2)אדם שניתנה לו הלוואה אשר אילו היה ניתן במקומה מענק היה המענק בגדר הכנסה, ונותן ההלוואה נתן לו מענק לפני שההלוואה נפרעה או תוך שנה מיום שנפרעה, יראו את המענק עד לסכום ההלוואה כחלק מההכנסה של מקבלו בשנת המס שבה ניתן; לענין זה יראו מחילת הלוואה כמתן מענק.

(3) (א)אדם שבשנת מס פלונית נמחל או שומט לו חוב או חלק ממנו, והחוב נובע מסכומים שקיבל לצורך ייצור הכנסתו מעסק או ממשלח־יד, או שניתן לו מענק לצורך ייצור הכנסתו כאמור, והוא אינו חייב במס עליהם על פי סעיף 2 או על פי פסקאות (1) או (2) לסעיף קטן זה וגם הוראות סעיפים 20א ו־21(ב) אינן חלות עליהם, יראו את החוב כהכנסה בשנה שבה נמחל או שומט ואת המענק כהכנסה בשנה שבה ניתן, ואותו אדם יהיה חייב עליהם במס בשיעור שלא יעלה על 50%.

(ב)לפי בקשתו של אדם שהיתה לו הכנסה כאמור בפסקת משנה (א), יראוה לענין סעיף 28(ב) כהכנסה מעסק.

(ג)מס על פי פסקת משנה (א), יראוהו לענין סעיף 92(א) כמס על ריווח הון.

(4)הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו על מענק או על הלוואה שנמחלה או שומטה, שנתנו המדינה, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית או חברה להתיישבות חקלאית ועירונית ”רסקו“ בע״מ, לאגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות סיווג אותה כאגודה שיתופית חקלאית או לחבר באגודה כאמור, אולם אם היה לאגודה או לחבר הפסד כאמור בסעיף 28 יוקטן סכום ההפסד בסכום המענק או ההלוואה שנמחלה או שומטה.

(5)לענין סעיף קטן זה, מי שנמחל לו חוב – לרבות מי שנהג בחוב כאילו נמחל לו או מי ששומט חובו.

מניות הטבהתיקון: תשכ״ב, תשכ״ג, תשכ״ג־2, תשכ״ו־2, תשל״ה, תשמ״ב־4, תשמ״ג, תשס״ב־9, תשס״ג, תשס״ה־9, תשע״ב־2, תשע״ג־2

(ג) (1)אדם שקיבל סכומים מפדיון של מניות הניתנות לפדיון שהוצאו על ידי חברה ללא תשלום, וכן אדם שקיבל מפדיון של מניות הניתנות לפדיון סכומים העולים על הסכום ששולם בעדם לחברה (בסעיף זה – סכום ההכנסה), למעט פדיון מניות באגודה שיתופית במקרה של פרישת חבר באגודה כאמור, מותו או פירוק האגודה, ולמעט סכומים מפדיון של מניות שהוקצו לעובד או למספק שירותים כמשמעותם בסעיף 3(ט), יהיה חייב במס בשיעור של 35% על חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע, גם אם הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך מ־35%, ועל יתרת סכום ההכנסה – בשיעור הקבוע בסעיף 126(א), ואם הוא יחיד – בשיעור של 25%, ואולם אם היה יחיד בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 – בשיעור של 30%, גם אם הוא פטור ממס או ששיעור המס שהוא חייב בו נמוך מהשיעור האמור; לענין סעיף זה –

”חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע“ – חלק מסכום ההכנסה שיחסו לכלל סכום ההכנסה הוא כיחס שבין התקופה שמיום ההנפקה של המניה ועד למועד הקובע לבין התקופה שמיום ההנפקה של המניה ועד ליום הפדיון שלה;

”יתרת סכום ההכנסה“ – הסכום המתקבל מהפחתת חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע, מסכום ההכנסה;

”המועד הקובע“ – כהגדרתו בסעיף 88;

(2)החברה המשלמת תנכה את המס בעת תשלום הסכומים כאמור בפסקה (1) ותשלמו לפקיד השומה תוך שבוע ימים מיום התשלום בצירוף דין־וחשבון.

(3)הסכומים כאמור בפסקה (1) ששולמו על־ידי החברה לא יינתנו כניכוי לפי הסעיפים 17, 127, ו־128.

(4)החיוב על פי פסקאות (1) ו־(2) לא יחול על סכומים שקיבל תושב חוץ כתוספת לסכומים ששילם לחברה בעד המניות עקב שינוי בשער החליפין הרשמי.

(5)(נמחקה).

תיקון: תשע״א־7, תשע״ו־3

(ג1)סכומים שקיבל מי שחייב בתשלום היטל רווחי נפט או היטל רווחי יתר לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע״א–2011, המוחזרים לו בשל תשלום היטל ביתר, יראו אותם כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של מי שקיבל אותם, בעת שקיבל אותם.

תשלומי קופות גמלתיקון: תשכ״ה, תשל״ה, תש״ן־6

(ד) (1)סכומים ששולמו למעביד מאת קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים, ושמקורם בתשלומי המעביד לאותה קופה, יובאו בחשבון בקביעת הכנסתו; לענין זה, ”סכומים ששולמו למעביד“ – לרבות סכומים שהמעביד נהג בהם כאילו נתקבלו מהקופה והופקדו בה מחדש, ותבע ניכויים לפי סעיף 17(5).

(2)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין מתן פטור ממס בשל סכומים שהועברו מקופת גמל לקופת גמל אחרת, או בשל סכומים ששונה ייעודם באותה קופה.

פורסמו כללי מס הכנסה (פטור ממס בשל העברה ושינוי יעוד של כספים בקופות גמל), התש״ן–1990.

תיקון: תשכ״ה, תשל״ה, תשל״ה־2, תשמ״ד־3, תש״ן, תשס״ה־10

(ה)סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי״ז–1957 (להלן – הסכם קיבוצי), ולגבי עובד שאין הסכם קיבוצי החל עליו – בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובד שמקצועו, הוותק שלו ותנאי העבודה שלו דומים, אך לא יותר מ־8.4% מהמשכורת הקובעת לגבי עובד הוראה ולא יותר מ־7.5% מהמשכורת הקובעת לגבי כל עובד אחר, יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת שקיבל אותם; ואילו סכומים ששילם מעביד מעל לגבולות כאמור יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו לקרן; לענין זה –

”משכורת קובעת“ – הכנסת עבודה – למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסויים – אך לא יותר מכפל הסכום המהווה תקרה לענין תשלום תוספת היוקר כפי שהוא נקבע מעת לעת בהסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;

כפל הסכום המהווה תקרה: עד שנת 2004, 15,400 ש״ח; החל ממרץ 2004, 15,712 ש״ח.

”עובד הוראה“ – חבר באחת מקרנות השתלמות אלה:

(א)קרן השתלמות למורים וגננות בע״מ;

(ב)קרן השתלמות למורים על יסודיים, מורי סמינרים ומפקחים בע״מ;

(ג)קרן השתלמות למורים על יסודיים בע״מ;

”קרן השתלמות“ – (נמחקה).

תיקון: תשמ״א־6, תשמ״ז, תשס״ד־4, תשס״ד־7

(ה1)(נמחק).

תיקון: תשנ״ו, תשס״ב־9

(ה2)סכומים שקיבל יחיד מקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א), לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים ולמעט סכומים שהפקיד, שלא הותרו בניכוי לפי סעיף 17(5א), יראו אותם כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של היחיד בעת שקיבל אותם, ואולם סכומי ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שקיבל מקרן ההשתלמות במועדים הקבועים בסעיף 9(16ב), יראו אותם כהכנסה מריבית כאמור בסעיף 2(4);

תקרת הסכום: בשנת 2023, 283,905 ש״ח; בשנים 2024–2027, 293,397 ש״ח.

תיקון: תש״ס, תשס״ד־4, תשס״ד־7, תשס״ה־9, תשס״ה־10, תש״ע־3, תשע״ו־4, תשע״ז־4

(ה3) (1)סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, העולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום התקרה, לפי הנמוך מביניהם, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על שיעור ההפקדה כשהוא מוכפל כאמור, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שקיבל אותם.

תקרת הסכום: בשנת 2023, 29,675 ש״ח; בשנת 2024, 31,340 ש״ח; בשנת 2025, 33,290 ש״ח; בשנת 2026, 34,423 ש״ח.

(1א) (א)סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.

(ג)החל משנת המס 2018 וב־1 בינואר של כל שנת מס שלאחר מכן, יתואם הסכום הנקוב בתקרת הפיצויים לפי שיעור עליית השכר הממוצע במשק, כשהוא מעוגל ל־100 שקלים חדשים.

תקרת ההפקדה: בשנת 2023, 39,300 ש״ח; בשנת 2024, 41,500 ש״ח; בשנת 2025, 44,100 ש״ח; בשנת 2026, 45,600 ש״ח.

(1ב)סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם;

(2)בסעיף קטן זה –

”הכללים“ – (נמחקה);

”השכר הממוצע במשק“ – השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי;

”השיעור להפקדה“ – השיעור הקבוע לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, להפקדה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, או השיעור ממשכורתו של העובד שאותו הפקיד המעביד בקופת הגמל, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, לפי הנמוך מביניהם;

”מרכיב הפיצויים“ – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

”מרכיב תגמולי מעביד“ – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל;

”משכורת“ – כמשמעותה לפי סעיף 22 לחוק הפיקוח על קופות גמל, שבשלה שילם המעביד לקופת גמל;

”סכום התקרה“ – סכום השווה לשתי פעמים וחצי השכר הממוצע במשק בחודש;

”סכומים צבורים החייבים במס“ – סכומים שנצברו במרכיב הפיצויים של עובד בקופת גמל לקצבה, אף אם נמשכו בידי העובד, אשר רואים אותם כהכנסה של העובד לפי פסקה (1א) או (1ב), במועד שקיבל אותם;

”שנות העבודה“ – השנים או החלק היחסי מתוכן, שבהם היה העובד מועסק;

”סכומים לפיצויים“ – (נמחקה);

”תקרת הכנסה מזכה“ – הסכום הנקוב בפסקה (1) שבהגדרה ”הכנסה מזכה“ שבסעיף 47, לפי הענין;

”תקרת השלמה לפיצויים“ – הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הפיצויים בשנות העבודה אצל אותו מעביד, בניכוי סכומים צבורים החייבים במס ששולמו בידי כל מעבידיו של העובד, בעד שנות העבודה כאמור;

”תקרת הפיצויים“ – משכורת העובד ביום ההפקדה או 32,000 שקלים חדשים (נקוב לשנת 2017; בשנת 2023, 39,300 ש״ח; בשנת 2024, 41,500 ש״ח; בשנת 2025, 44,100 ש״ח; בשנת 2026, 45,600 ש״ח), לפי הנמוך.

תיקון: תשס״ב־9, תשס״ה־9, תשס״ה־10, תשס״ט־3, תשע״ב־6, תשע״ו־15

(ה4) (1)ריבית ורווחים אחרים, שקיבל יחיד מקרן השתלמות, במועדים הקבועים בסעיף 9(16א) או (16ב), לפי הענין, יראו אותם כהכנסה מריבית; ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על תשלומים ששולמו לקרן ההשתלמות, יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה;

(2)(נמחקה);

(3)ריבית ורווחים אחרים שמשך יחיד מקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה והנובעים מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל או שמשך יחיד מקופת גמל להשקעה, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על הכספים כאמור יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה; משך יחיד חלק מהכספים כאמור, יראו אותם כאילו נמשכו על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן יחסי.

תיקון: תשס״ג־2, תשס״ה־9

(ה5)רווחים שקיבל יחיד מתכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על תשלומים ששולמו לתכנית החיסכון, יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה.

תיקון: תשס״ה־9

(ה6)הכנסה מהפרשי הצמדה חלקיים, יראו אותה כהכנסה מריבית; בסעיף קטן זה, ”הפרשי הצמדה חלקיים“ – כהגדרתם בסעיף 9(13)(1), ואולם לענין זה יראו כמדד את מדד המחירים לצרכן, שער המטבע, לרבות הפרשי שער, או כל מדד אחר.

תיקון: תשע״ד־8, תשע״ו־15

(ה7) (1)סכומים שהועברו לחשבון חדש בקופת גמל לקצבה על שם בן זוג לשעבר של עמית בקופה, לפי הוראות סעיף 6(א) או (ה)(1)(א) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, יראו אותם כהכנסה שהתקבלה בידי העמית.

(2)סכומים ממרכיב פיצויים בקופת גמל לקצבה של עמית שהועברו לקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה או קופת גמל מרכזית לקצבה על שם בן זוגו לשעבר של העמית, לפי הוראות סעיף 6(ה)(1)(ב) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, או שנמשכו מקופת הגמל לקצבה של העמית בידי בן זוגו לשעבר, לפי הוראות סעיף 6(ה)(1)(ג) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, יראו אותם כהכנסה שהתקבלה בידי העמית.

(3)לעניין סעיף קטן זה, ”עמית“ ו”בן זוג לשעבר“ – כהגדרתם בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני.

תיקון: תשע״ז־3

(ה8)סכומים מקופת גמל לקצבה שמשך יחיד לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יראו אותם כהכנסה כאמור בסעיף 2(1) או (8) שהתקבלה בידי היחיד.

תיקון: תשכ״ח־2

(ו)אדם שבשנת מס פלונית נפסקה התעסקותו והכנסתו נקבעת בשומה לפי בסיס מזומנים, יראו את כל הסכומים שלא חוייבו בידי אותו אדם במס לפני ההפסקה מחמת קביעת ההכנסה על בסיס מזומנים כהכנסה בידי מי שזכאי לאותם סכומים בעת קבלתם, ולענין זה, ”הפסקת התעסקות“ – לרבות שינוי התעסקות או פטירה; אולם סכומים כאמור שנכללו בעזבונו של אותו אדם, יופחתו לענין מס עזבון על פי חוק מס עזבון, תש״ט–1949, בסכום המס המגיע עליהם לפי סעיף 125א.

תיקון: תשל״ב, תשל״ה־2, תשמ״א־6, תשמ״ז, תשמ״ז־2

(ז)חבר בני אדם שבשנת המס היה מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2), או שעיסוקו לא היה לשם קבלת רווחים או שכל הכנסתו היתה פטורה ממס, או שנקבע לגביו בחיקוק שדינו לענין תשלום מסים כדין המדינה, יהיה חייב על הסכומים שלהלן במס בשיעור של 90%, ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם:

(1)סכומים שהוציא למטרות המפורטות בתקנות על פי סעיף 31 אשר לפי אותן תקנות אינם מותרים בניכוי או עולים על הסכומים המותרים בניכוי;

פורסמו תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי), התשס״ז–2007.

(2)סכומים שהוציא ושאינם מותרים בניכוי לפי סעיף 32(11);

(3)סכומים ששילם לקופת גמל לפיצויים והעולים על הסכומים שהיו מותרים לו בניכוי אילולא היה פטור ממס.

תיקון: תשל״ד־2, תשל״ה־2, תשל״ו־5, תשל״ז, תשל״ח־5, תשמ״ז־2

(ח)קיבל אדם סכומים כריבית על איגרות־חוב – ולגבי איגרת חוב שלא בשל מילווה מועדף, ריבית – לרבות הפרשי הצמדה – בשל תקופה שהאיגרת היתה בבעלותו של אחר (להלן – ריבית צבורה) יחולו הוראות אלה:

(1)אם הריבית הצבורה איננה מהווה אצל מקבלה הכנסה לפי סעיף 2(1) – יראו את הריבית הצבורה כהכנסה שאין לגביה זכות לפטור, למעט פטור שניתן על הריבית עצמה, לזיכוי, לניכוי או לקיזוז כל שהם; הוראה זו לא תחול על אותו חלק מריבית צבורה שמקבלת קופת גמל פלונית, אשר נצבר בידיהן של קופות גמל אחרות, כל עוד יש רציפות במכירה מקופת גמל אחת לשניה; לענין זה, ”קופת גמל“ – קופת גמל פטורה ממס לפי סעיף 9(2);

(2)אם הריבית הצבורה מהווה אצל מקבלה הכנסה לפי סעיף 2(1), ובאיגרת חוב צמודה – אם נתקיימו שתי אלה:

(א)הריבית נצברה לגבי תקופה העולה על שנה;

(ב)איגרת־החוב נרכשה בתוך שנה וחצי לפני פדיונה או לפני המועד לתשלום הריבית,

ובאיגרת חוב בלתי צמודה – אם נתקיימו שתי אלה:

(א)הריבית נצברה לגבי תקופה העולה על שלושה חדשים;

(ב)איגרת החוב נרכשה בתוך שלוש שנים לפני פדיונה או לפני המועד לתשלום הריבית –

לא יובא בחשבון, לענין חישוב הריווח או ההפסד של מקבל הריבית ממכירת האיגרת או מפדיונה, אותו חלק מהסכום שהוציא לרכישת האיגרת השווה לריבית הצבורה, בניכוי המס החל עליה;

האמור בסעיף קטן זה לגבי ריבית, יחול, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על דמי נכיון כהגדרתם בסעיף 9(13ב) שאינם פטורים ממס לפי הסעיף האמור.

תיקון: תשס״ה־9

(ח1)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ח) לא יחולו על סוגי השקעות או על סוגי נישומים, והכל בתנאים ובתיאומים שיקבע.

תיקון: תשל״ה־2, תשמ״ה־2, תשמ״ה־3, תשמ״ו־7, תשס״ח־7, תשע״א־9

(ט) (1)מימש אדם זכות שקיבל בעבר לרכישת נכס או שירות, ובעת המימוש היה הפרש בין המחיר המשתלם כרגיל בעד אותו נכס או שירות לבין המחיר ששילם אותו אדם, או קיבל אדם הלוואה, בין שניתנה לו במישרין או בעקיפין או לאחר לטובתו, וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת בין דרך כלל ובין לסוגי הלוואות או להלוואות למטרות שונות, יראו את ההפרש –

(א)בזכות או בהלוואה שניתנו בקשר ליחסי עובד ומעביד – כהכנסת עבודה;

(ב)בזכות או בהלוואה שקיבל אדם ממי שהוא מספק לו שירותים – כהכנסה לפי סעיף 2(1) זולת אם הוכיח שניתנו ללא קשר עם השירותים שסיפק;

(ג)בזכות או בהלוואה שפסקאות משנה (א) או (ב) אינן חלות עליה שקיבל בעל שליטה, או קרובו, מחברה שבשליטתו – כהכנסה לפי סעיף 2(4); לענין זה –

”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 76(ד)(1);

”בעל שליטה“ – מי שמחזיק או זכאי לרכוש, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, אחד מאלה:

(1)5% לפחות מהון המניות שהוצא;

(2)5% לפחות מכוח ההצבעה בחברה;

(3)זכות לקבל 5% לפחות מרווחי החברה או מנכסיה בעת פירוק;

(4)זכות למנות מנהל;

לענין סעיף קטן זה –

”הלוואה“ – לרבות כל חוב, למעט אחת מאלה:

(1)עסקה בין־לאומית כמשמעותה בסעיף 85א;

(2)הלוואה שניתנה עד יום כ״ח באדר א׳ התשס״ח (5 במרס 2008), שהיתה נכס קבוע בידי המלווה לפי חוק תיאומים בשל אינפלציה, ביום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), או שהיתה נכס קבוע בידי המלווה במועד החל בתקופה שמיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום כ״ח באדר א׳ התשס״ח (5 במרס 2008), אילו הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה;

”ריבית“ – לרבות הפרשי הצמדה.

תקרת ההלוואה: בשנת 2023, 8,400 ש״ח; בשנים 2024–2027, 8,640 ש״ח.

שיעור הריבית המקסימלי לפי תקנה 2(א)(2) לתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ״ה–1985: בשנת 2023, 3.87%; בשנת 2024, 6.91%; בשנת 2025, 6.69%; בשנת 2026, 6.53%.

(2)לפי בקשת הנישום יחושב המס על הפרש במימוש זכות כאמור כאילו היה הכנסה שנתקבלה בחלקים שנתיים שווים שמספרם כמספר השנים שמיום מתן הזכות ועד למימושה אך לא יותר משש שנים המסתיימות בשנת המימוש.

(3)שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב ההפרש האמור בפסקאות (1) ו־(2) וכן את דרך חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה.

(4)(נמחקה).

(5)הוראות פסקה (1)(ג) לא יחולו על הלוואה שקיבל בעל שליטה שהוא חבר בני אדם שאינו חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א או חברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1.

תיקון: תשע״ז־8, תשע״ח־2

(ט1) (1)בסעיף קטן זה –

”בעל מניות מהותי“ – כהגדרתו בסעיף 88, למעט חברה שאינה תאגיד שקוף כהגדרתו בפסקה (9);

”דירה“ – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973;

”יתרת זכות“ – יתרה הניתנת לקיזוז על פי דין, לרבות שטר הון שהונפק לתקופה של עד חמש שנים;

”מועד החיוב“ – אחד מאלה:

(1)במשיכת כספים מחברה – בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו;

(2)בהעמדת נכס לשימוש – בתום שנת המס שבה הועמד הנכס לשימוש, ובתום כל שנה לאחר מכן עד למועד שבו הושב הנכס;

”משיכה מחברה“ – משיכה של כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי או קרובו, או העמדת נכס של חברה לשימושם, והכול במישרין או בעקיפין, למעט משיכה או העמדה לשימוש כאמור המהווה הכנסה אשר חויבה במלוא המס;

”משיכה של כספים מחברה“ – לרבות כל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שלא יראו כמשיכה של כספים מחברה סכום משיכות מצטבר, שלא עלה ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלפניה, על מאה אלף שקלים חדשים:

(1)הלוואה, לרבות השאלה או כל חוב אחר;

(2)מזומנים, ניירות ערך, פיקדונות וכל ערובה אחרת שהחברה העמידה כבטוחה כלשהי לטובת בעל המניות המהותי; לעניין זה, ”ערובה“ – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת, והכול עד לסכום שהועמד לטובתו;

”נכס“ – כל אחד מאלה:

(1)דירה שעיקר השימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי, ולרבות תכולתה;

(2)חפצי אמנות או תכשיטים;

(3)כלי טיס וכלי שיט שעיקר השימוש בהם הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי;

(4)נכס אחר שקבע שר האוצר לעניין זה, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”עלות נכס“ – הגבוה מבין אלה: יתרת שווי הרכישה כאמור בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין בתוספת הפחת, או עלות הנכס בדוח על המצב הכספי של החברה;

”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 88.

(2)יראו משיכה מחברה, במועד החיוב, כהכנסתו של בעל המניות המהותי –

(א)מדיבידנד, אם היו רווחים בחברה ובהתאם לחלקו בהם; לעניין זה, ”רווחים“ – כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות;

(ב)במשיכה שפסקת משנה (א) אינה חלה עליה, אם מתקיימים יחסי עובד מעביד – כהכנסת עבודה;

(ג)במשיכה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – כהכנסה מעסק או ממשלח יד.

(3)כספים שהושבו לחברה עד מועד החיוב ונמשכו מחדש בתוך שנתיים מהמועד שבו הושבו, יראו אותם, עד גובה הסכום שנמשך מחדש כאילו לא הושבו, למעט אם נמשכו מחדש באופן חד־פעמי, והוחזרו בתוך 60 ימים.

(4)נכס שהועמד לרשות בעל המניות המהותי והושב לחברה עד מועד החיוב, ולאחר מכן הועמד לשימושו מחדש בתוך שלוש שנים מהמועד שבו הושב, יראו אותו כאילו לא הושב.

(5)יתרת זכות שנוכתה מהכנסה כאמור בפסקה (6)(א)(1) או (6)(ב)(1) ונפרעה בתוך 18 חודשים מהמועד שבו נוכתה, יראו אותה, עד גובה הסכום שנפרע, כאילו לא נוכתה.

(6)לעניין חישוב ההכנסה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות אלה:

(א)נמשכו מהחברה כספים, יראו כהכנסה במועד החיוב, את סכום משיכת הכספים בניכוי הסכומים האמורים בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן כשהם בערכי מועד החיוב:

(1)יתרת זכות של בעל המניות המהותי שביצע את המשיכה, בדוח על המצב הכספי של החברה;

(2)סכום הלוואה שנטלה החברה מתאגיד בנקאי בלבד, לתקופה של שנתיים לפחות, אשר הועבר בתוך 60 ימים לידי בעל המניות המהותי, ובעל המניות המהותי הוא שנושא בכל עלויות ההלוואה, ובלבד שהחברה לא העמידה ערובה כנגד אותה הלוואה;

(ב)הועמד נכס לשימוש בעל המניות המהותי, יראו כהכנסתו במועד החיוב, את עלות הנכס בניכוי הסכומים האמורים בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן כשהם בערכי מועד החיוב:

(1)יתרת זכות של בעל המניות המהותי אשר הנכס הועמד לשימושו, בדוח על המצב הכספי של החברה;

(2)בנכס שהוא דירה – יתרת הלוואה מתאגיד בנקאי בלבד שכנגדה שעבוד קבוע של הדירה, אם השעבוד הוא לתקופה של שלוש שנים לפחות, שמוטל על אותה דירה שהועמדה לשימוש בעל המניות המהותי.

(7)בגין השימוש בנכס עד להשבתו לחברה, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או (10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכול בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי.

(8)הוראות סעיף קטן (ט) יחולו על משיכה של כספים מחברה עד למועד החיוב.

(9)לא יראו הלוואה שניתנה לחברה אחרת המשמשת לתכלית כלכלית בחברה המקבלת את ההלוואה כמשיכה מחברה בעקיפין, ובלבד שהחברה המקבלת אינה תאגיד שקוף; לעניין פסקת משנה זו, ”תאגיד שקוף“ – חברה שהכנסתה או הכנסתה החייבת מיוחסת לבעלי הזכויות בה, למעט אם כל בעלי הזכויות בה הן חברות החייבות במס לפי סעיף 126(א).

תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ו־7, תשמ״ז־2, תשס״ח־7, תשס״ח־8, תשע״א־9

(י) (1)אדם שנתן הלוואה שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה או חבר בני אדם שנתן הלוואה, וההלוואה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לעניין זה שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 2(4) בידי נותן ההלוואה, ובלבד שמתקיימים יחסים מיוחדים בין נותן ההלוואה לבין מקבל ההלוואה; לעניין פסקה זו –

”ריבית“ – לרבות הפרשי הצמדה;

”הלוואה“ – לרבות כל חוב שאיננו אחד מאלה:

(1)חוב של לקוחות או חוב של ספקים בשל שירותים או נכסים;

(2)(נמחקה);

(3)(נמחקה);

(4)הלוואה שסעיף קטן (ט) חל עליה;

(5)(נמחקה);

(6)(נמחקה);

(7)(נמחקה);

(8)הלוואה שנתן מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה לשם מטרתו הציבורית;

(9)הלוואה שהיא עסקה בין־לאומית כמשמעותה בסעיף 85א;

(10)הלוואה שאינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי, שנתן חבר בני אדם לחבר בני אדם שבשליטתו כנגד שטר הון שהונפק לתקופה של חמש שנים לפחות, ובלבד שההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום התקופה האמורה והפירעון נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת עודפי הרכוש בפירוק;

(11)שטרי הון ואיגרות חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, בתנאים הקבועים בפסקה (5) שבהגדרה ”נכסים קבועים“ שבתוספת ב׳ לחוק תיאומים בשל אינפלציה עד יום כ״ח באדר א׳ התשס״ח (5 במרס 2008), שהיו נכס קבוע בידי נותן ההלוואה, לפי חוק תיאומים בשל אינפלציה, ביום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), או שהיו נכס קבוע בידי נותן ההלוואה במועד החל בתקופה שמיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום כ״ח באדר א׳ התשס״ח (5 במרס 2008), אילו הוראות חוק תיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה;

(12)הלוואה שנתן אדם עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007) שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה לא היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה, והוראות פרק ב׳ לחוק תיאומים בשל אינפלציה לא יחולו בקביעתה;

”יחסים מיוחדים“ – לרבות יחסים שבין אדם לקרובו, וכן שליטה של צד אחד להלוואה במשנהו, או שליטה של אדם אחד בצדדים להלוואה, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר;

”שליטה“ – החזקה, במישרין או בעקיפין, ב־5% או יותר, באחד או יותר מאמצעי השליטה, ביום אחד לפחות בשנת המס, ולעניין פסקה (10) להגדרה ”הלוואה“ – החזקה ב־25% לפחות מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, במישרין או בעקיפין, ביום אחד לפחות בשנת המס;

”אמצעי שליטה“ ו”יחד עם אחר“ – כהגדרתם בסעיף 88;

”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 76(ד).

(2)שר האוצר רשאי לקבוע את דרך חישוב הפרש הריבית וכן את דרך חישובו של כל נתון הנחוץ לצורך זה.

שיעור הריבית לפי תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י)), התשמ״ו–1986: בשנת 2023, 2.9%; בשנת 2024, 5.18%; בשנת 2025, 5.02%; בשנת 2026, 4.9%.

(א)לענין סעיף זה –

”אזרח ישראלי“ – כל אחד מאלה:

(1)אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי״ב–1952;

(2)תושב ישראל;

(3)מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש״י–1950, והוא תושב אזור;

(4)חבר בני־אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1) עד (3) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9);

”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה כולל השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994);

”תושב אזור“ – כהגדרת ”תושב ישראל“ או ”תושב“ בסעיף 1, אלא שבכל מקום שנאמר שם ”בישראל“ קרי ”באזור“;

”רווחים“ – כמשמעותם לענין מס על פי חוק המס החל באזור;

”הכנסה שהופקה באזור“ – (נמחקה).

(ב)הכנסתו של אזרח ישראלי שהופקה או שנצמחה באזור, יראו אותה כהכנסה שהופקה או שנצמחה בישראל.

(ב1)הכנסתו של אזרח ישראלי תושב האזור שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל ומחוץ לאזור, יראו אותה כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל.

(ג) (1)אזרח ישראלי הנמנה עם חבר בני־אדם תושב האזור – יראו חלק מרווחי החבר, כיחס חלקו של אותו אזרח בזכויות לרווחי החבר, כהכנסתו.

(2)לענין האמור בפסקה (1), הופקה הכנסתו של חבר בני אדם בישראל או באזור – יראו את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו הופקה בישראל; הופקה הכנסתו של החבר מחוץ לישראל ומחוץ לאזור, יראו את הכנסתו של האזרח הישראלי כאילו היתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה מחוץ לישראל.

(3)דיבידנד שקיבל אזרח ישראלי מתוך רווחים ששילם עליהם מס לפי סעיף קטן זה – פטור ממס.

(ד)(בוטל).

(ה)אזרח ישראלי ששילם על הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף קטן (ב1) מס לשלטונות האזור, יזוכה מהמס הישראלי בסכום המס ששילם באזור; לגבי הכנסה כאמור בסעיף קטן (ג) יזוכה אזרח ישראלי בחלק מסכום המס ששילם החבר על רווחיו, ביחס חלקו בזכויות לרווחי החבר. מס ששולם כאמור בסעיף זה לא ייחשב כמסי חוץ כהגדרתם בסעיף 199.

(ו)בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על אזרח ישראלי שהוא תושב אזור או פועל באזור, הוראות פקודה זו כאילו היה תושב ישראל, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ז)בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, תושב ישראל, או אזרח ישראלי שהוא תושב האזור, שיש לו הכנסה שהופקה או שנצמחה באזור, והוא זכאי למענק לעידוד השקעות הון בשל המפעל שממנו הופקה או נצמחה אותה הכנסה, לפי ההסדר המינהלי החל באזור, זכאי, בשל אותה הכנסה, להטבות המס הניתנות בישראל לפי חוקי עידוד השקעות הון, בתנאים ובהיקף הקבועים באותם חוקים ובשינויים המחויבים; לעניין זה –

”ההסדר המינהלי החל באזור“ – הסדר מינהלי שנקבע בהחלטת ממשלה, הקובע זכאות למענקים לעידוד השקעות הון באזור, והמקביל בפרטיו להסדר לפי חוקי עידוד השקעות הון הקובע זכאות למענקים כאמור בישראל;

”חוקי עידוד השקעות הון“ – חוק לעידוד השקעות הון, חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980, והתקנות לפיהם.

ראו חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994, חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ״ה–1995 וחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996.

אדם העוסק בישראל במפעל חקלאי או תעשייתי או בכל מפעל יצרני אחר, יחולו עליו הוראות אלה:

(1)מכר האדם מוצר של מפעלו בסיטונות בחוץ לארץ, או לשם מסירה בחוץ לארץ, בין שהחוזה נערך בישראל ובין בחוץ לארץ, יראו את כל הרווחים שמקורם במכר כהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל, אלא שאם יוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי הריווח עלה מחמת מעשה שנעשה באותו מוצר בחוץ לארץ – למעט טיפול, סיווג, פיטום, מיון, אריזה או הסבה – לא יראו עליית ריווח זו כהכנסה שנצמחה או שהופקה בישראל;

(2)אם בדרך אחרת הסב האדם בחוץ לארץ מוצר של מפעלו, או השתמש בו או עסק בו, יראו כריווח שמקורו בפעולה האמורה וכהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל, את הריווח שהיה יכול להשיג אילו מכר את המוצר בסיטונות לחוץ לארץ במיטב התנאים.

(א)המקום שבו הופקה או נצמחה הכנסה, השתכרות או רווח מכל אחד מהמקורות המפורטים להלן יהיה –

(1)לגבי הכנסה מעסק – המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה;

(2)לגבי הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי – המקום שבו מתבצעים העסקה או העסק;

(3)לגבי הכנסה ממשלח יד – מקום ביצוע השירות;

(4)לגבי הכנסה מעבודה – מקום ביצוע העבודה;

(5)לגבי ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה – מקום מושבו של המשלם;

(6)לגבי דמי שכירות או דמי שימוש בנכס – מקום השימוש בנכס;

(7)לגבי השתכרות או רווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי – מקום מושבו של המשלם;

(8)לגבי קצבה, מלוג ואנונה – מקום מושבו של המשלם;

(9)לגבי הכנסה מחקלאות – מקום הנכס מניב ההכנסה;

(10)לגבי דיבידנד – מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד;

(11)לגבי השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, כאמור בסעיף 2א – מקום מושבו של משלם ההשתכרות או הרווח כאמור;

(ב) (1)על אף האמור בפסקאות (4) ו־(8) של סעיף קטן (א), יראו את מקום הפקת ההכנסה, לפי הפסקאות האמורות, בישראל, אם המעביד הוא אחד הגופים המפורטים בפסקה (א)(4) להגדרה ”תושב ישראל“ או ”תושב“ בסעיף 1, ובתנאי שיחסי העבודה עם מעביד כאמור החלו כאשר העובד היה תושב ישראל.

(2)על אף האמור בפסקאות (5), (7) ו־(8) של סעיף קטן (א), יראו את מקום הפקת ההכנסה לפי אלה:

(א)בישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב חוץ – אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל;

(ב)מחוץ לישראל, גם כאשר המשלם הוא תושב ישראל – אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב ישראל מחוץ לישראל.

(ג)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע –

(1)לגבי הכנסה שהופקה ביותר ממקום אחד ולא נקבעה לגביה הוראה אחרת – כללים לייחוס הפקת ההכנסה למקומות שונים;

(2)את מקום הפקת ההכנסה במקרים מסוימים שלגביהם לא נקבעו הוראות אחרות.

(1)(נמחק).

(2)(נמחק).

(3)(נמחק).

(4) (א)(נמחקה).

(ב)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לפטור ממס, כולו או מקצתו ובתנאים שיקבע, דמי שכירות כאמור ששולמו לחכירת כלי טיס או כלי שיט הפועלים בקווים בין־לאומיים וכן ריבית והפרשי הצמדה על הלוואות לרכישתם; פטור זה יכול שיהא כללי או לסוגים של חכירות או של הלוואות.

פורסם צו מס הכנסה (פטור) (ריבית ודמי שכירות בשל כלי טיס וכלי שיט), תשל״ו–1976.

(5)(נמחק).

המס לכל שנת מס יוטל על הכנסתו החייבת של אדם באותה שנה.

(א)על אף האמור בסעיף 6, רשאי המנהל לקבוע, לבקשתם של הנישומים המפורטים להלן, שהמס לגבי כל שנת מס יוטל על הכנסתם בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שתחילתה במועד אחר מ־1 בינואר (להלן – תקופת שומה מיוחדת):

(1)קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה בחוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961;

(2)חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;

(3)חברה שמניות שלה רשומות למסחר בבורסה שהוכרה לענין חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961;

(4)חברה ש־51% לפחות מהון מניותיה ומכוח ההצבעה בה מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי חברה תושבת חוץ שמניות שלה נסחרות בבורסה מחוץ לישראל, או חברה שהזכות לקבל 51% לפחות מרווחיה היא בידי חברה תושבת חוץ כאמור;

(5)מוסד להשכלה גבוהה אשר דוחותיו הכספיים המוגשים למועצה להשכלה גבוהה, מתייחסים לתקופת דיווח בת שנים עשר חודשים המתחילה ב־1 באוקטובר; לעניין זה, ”מוסד להשכלה גבוהה“ – כהגדרתו בסעיף 9(29).

(ב)בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל לקבוע תקופת שומה מיוחדת גם לנישום שיש לו יחסים מיוחדים, בין במישרין ובין בעקיפין, עם חברה או מוסד להשכלה גבוהה שנקבעה להם תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(2) עד (5), ובלבד שיקבע כאמור רק אם הסכים לכך הנישום.

(ג)קבע המנהל לנישום תקופת שומה מיוחדת לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), יוטל המס לכל תקופה כאמור בכפוף לכל תיאום שהמנהל יראהו צודק וסביר.

(ד)המנהל רשאי להתנות קביעת תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף זה בתנאים, ורשאי הוא שלא לקבוע תקופת שומה מיוחדת לחברה או למוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (5) אם לנישום שיש לו יחסים מיוחדים עמם, בין במישרין ובין בעקיפין, לא נקבעה תקופת שומה מיוחדת לפי סעיף קטן (ב).

(ה)קבע המנהל תקופת שומה מיוחדת, רשאי הוא לבטל קביעתו, בין לבקשתו של הנישום ובין שלא לבקשתו, והכל אם ראה טעמים סבירים לעשות כן, ורשאי הוא לקבוע לענין הביטול כל תיאום שייראה לו צודק וסביר; ביטול כאמור, שנעשה שלא לבקשת הנישום, ייכנס לתקפו בתום תקופת השומה המיוחדת שבה נעשה הביטול.

(א)המנהל רשאי להתיר שדמי מפתח או פרמיה לפי סעיף 2(6), שהיא דמי השתתפות בהוצאות בנין, או תשלום בדומה לכך, יחולקו בתור הכנסה לכל תקופת חוזה השכירות או לכל תקופה אחרת שיקבענה המנהל.

(ב)הכנסה ממכירת פטנט, מדגָם או עיצוב על ידי הממציא או ממכירת זכות־יוצרים על ידי היוצרים, רשאי המנהל להתיר חלוקתה לתקופה שיקבע המנהל; הוראה זו לא תחול על הכנסה לפי סעיף 2(9).

(ג)לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לענין חישוב סכום המס החל עליהן, כאילו נתקבלו כאמור לצידן:

(1)הפרשי שכר או הפרשי קצבה – בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו; לעניין זה, ”קצבה“ – קצבה המשתלמת מכוח הסדר פנסיה תקציבית כהגדרתו בסעיף 9(6ו), וכן קצבה כאמור בפסקאות (2) עד (3א) להגדרה ”הכנסה מיגיעה אישית“ שבסעיף 1.

(2)דמי פדיון חופשה שקיבל עובד – בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו, אך לא יותר משנות עבודתו;

(3)הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (5) או (6) להגדרתה שבסעיף 1 – בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק או בתקופה שבה נוצרה הזכות לקיצבה, לפי הענין, אך בלא יותר משש שנות המס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו המענק או היוון הקיצבה; אולם רשאי המנהל, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה אחרת לרבות לשנים הבאות, בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה.

(ד)התיר המנהל לפי סעיף זה או לפי סעיף 9א(ד) חלוקתה של הכנסה ומת הנישום, או שהוחל בפירוקה של החברה הנישומה, לפני תום התקופה שקבע המנהל, תיווסף להכנסת הנישום בשנת המס שבה מת, או להכנסת החברה בשנת המס שבה הוחל בפירוקה, כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס; אולם לפי בקשתם של יורשי הנישום, מנהל עזבונו או המוציא לפועל של צוואתו, תחולק כל ההכנסה כולה חלוקה חדשה לתקופת השנים שנסתיימה בשנת המס שבה מת הנישום או, לפי בקשתם של יורשי הנישום, תיחשב כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס כהכנסתם של יורשי הנישום בשנים אלה, לפי שיעור חלקיהם בעזבון הנישום, לאחר שנתנו ערובה, להנחת דעתו של המנהל, לתשלום המס שיגיע מהם לפי חישוב זה; ובלבד שאם שילם כדין מקדמה על פי סעיף קטן (ג)(3) או סעיף 9א(ד) או אם נוכה מס במקור לפי סעיף 164 – יראו את סכום המקדמה ששולם או את סכום המס שנוכה, כאמור, המתייחסים לשנים שלאחר הפטירה, כסכום המס המגיע.

(א)בסעיף זה –

”עבודה ממושכת“ – עבודה שמשך ביצועה עולה על שנה, לרבות עבודות בניה בבנין בידי מי שמבצע את העבודה על פי הזמנתו של אדם אחר ולמעט בניית בנין בידי בעלו;

”הכנסות מעבודה ממושכת“ – הכנסות מעבודה ממושכת שהן הכנסות לפי סעיף 2(1), בין מביצוע ובין ממכירה.

(ב)נישום העוסק בעבודה ממושכת ידווח על הכנסותיו ממנה כך:

(1)בשנת המס שבה גמר לבצע 25% לפחות מההיקף הכספי של העבודה, כפי שהוא מחושב לאותה שנה, או מההיקף הכמותי של העבודה, לפי בחירתו, ידווח על ההכנסה שנצמחה לו, על פי אומדן, מחלק העבודה שביצע, ובכל שנת מס שלאחר מכן ידווח על ההכנסות שנצמחו לו, על פי אומדן, בהתאם לחלק העבודה שביצע באותה שנה כשהוא מחושב לפי הבסיס שבו לראשונה בחר לחישוב היקף הביצוע; בשנת המס שבה סיים את העבודה ידווח על התוצאה העסקית בשלמותה בניכוי ההכנסות שעליהן דיווח בשנים הקודמות;

(2)הפסד מעבודה ממושכת יובא בחשבון לענין קביעת ההכנסה החייבת בשנות מס שלפני שנת המס שבה נסתיימה העבודה, רק לאחר שהנישום גמר לבצע 50% לפחות מההיקף הכספי של העבודה כפי שהוא מחושב לשנה שבה תבע את קיזוז ההפסד, או 50% לפחות מההיקף הכמותי של העבודה;

(3)נישום שחלה עליו פסקת משנה (1) או (2) יצרף לדו״ח שעל פי סעיף 131, דו״ח מאושר בידי רואה חשבון כמשמעותו בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955, שבו יפרט את דרך קביעת ההכנסה או ההפסד, לפי הענין, ואת דרך חישוב היקף הביצוע.

(ג) (1)בסעיף קטן זה –

”בנין“ – בנין שבנה בעלו ואשר משך בנייתו עולה על שנה;

”בנין ראוי לשימוש“ – בנין או חלק ממנו שחובר לרשת החשמל או בנין שנתמלאו לגביו התנאים לקבלת תעודת גמר בניה על פי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון);

”הכנסות מבנין“ – הכנסות ממכירת הבנין שהן הכנסות לפי סעיף 2(1).

(2)נישום שיש לו הכנסות מבנין יחולו לגביו הוראות אלה:

(א)בשנת המס הראשונה שבה היה הבנין ראוי לשימוש ידווח הנישום על כל ההכנסות שהיו לו מהבנין עד לאותה שנת מס ובאותה שנת מס, ובכל שנת מס שלאחר מכן ידווח על ההכנסות שהיו לו מהבנין באותה שנת מס;

(ב)לענין קביעת הכנסתו החייבת של נישום ממכירת חלק מבנין ראוי לשימוש, יובא בחשבון חלק מעלות הבנין כולו כיחס חלקו של השטח שנמכר באותה שנת מס לשטח הבנין כולו, כפי שהוא מפורט בהיתר הבניה שניתן לגביו על פי חוק התכנון, ובלבד ששטחי חניה שנמכרו לא ייכללו לענין זה בשטח שנמכר;

(ג)הפסד מבנין לא יובא בחשבון לענין קביעת ההכנסה החייבת בשנות מס שלפני שנת המס שבה היה הבנין ראוי לשימוש.

הכנסה לפי סעיף 2(6) או (7) תיכלל בהכנסתו החייבת של הנישום בשנת המס שבה קיבל אותה בפועל גם אם היא הכנסה מראש, וההוצאות שהוצאו בשנות מס שלאחריה בייצורה של הכנסה לפי ההוראות האמורות יותרו בניכוי מכל מקור בשנת המס שבה הוצאו, ובלבד שאם לא ניתן לנכות את ההוצאות בשנת המס שבה הוצאו הן יותרו בניכוי בשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואת השומה לשנה האמורה יראו כמתוקנת בהתאם לכך, ואולם לא תחול בשל כך חובת תשלום ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א.

הכנסתו של אדם מהפרשי שער תיחשב כהכנסה בשנת המס שבה נצברה גם כשהדיווח הוא על בסיס מזומנים.