סעיף 18 לתקנות המשקאות המשכרים, מדות הפחת המותרות בבנין החרשתן ובשעת העברתם של משקאות משכרים.

(1)אם מצאו בשעת מנין כמות הסחורה בבית החרושת, שיש פחת כזה שלא מצאו לו סימוכין בחשבון המשקאות המשכרים שנשלחו בצירוף רשיונות מבית החרושת והפחת עולה על חמשה אחוזים מעודף־הסחורה, שנרשם בשעה שנערך החשבון האחרון, יחד עם הכמות הכללית שנעשתה או נתקבלה כחק בבית החרושת, ישלם החרושתן את כפל המס על אותו פחת.

(2)כשמעבירים משקאות משכרים בחביות עץ, בבונד (ערובה) מבית חרושת תהא מדת הפחת המותרת אחוז אחד מן הכמות הנשלחת בכל חבית. פחת זה יהא מותר רק אז, כשאין כל חשד הונאה או כשאין הוכחה שהחסיר מן הכמות או שפגע בחבית או בחביות.

(3)אין להתיר כל פחת כשמעבירין משקאות משכרים בכלי מתכת, זכוכית או חרסינה.

(4)אם הוכח כדי הנחת דעתו של המנהל כי משקאות משכרים אבדו או נשחתו ע״י מקרה בלתי־נמנע, – אם בשעת הוצאתם בערובה מבית החרושת לצורך העברתם, או אגב העברתם לבית חרושת אחר או למשלוח באניה או בשעת הטענתם באניה, או אגב קבלתם בבית חרושת אחר – רואין משקאות אלה כאילו הובאו בחשבון לצורך קופת ההכנסות: בבקשה למחילת המס ובדינים־וחשבונות של הפקיד צריך לפרש את כל העובדות כולן ולמסור הוכחות מלאות על האבדה ועל אפיה הבלתי נמנע.