סעיף 19 לתקנות המשקאות המשכרים, ותור על המס או סלוק המס חזרה.

(1)חרושתן המבקש להחזיר לו או למחל לו את המס על משקאות משכרים שעלו באש או שנשמדו בשל כל סבה אחרת שלא היתה שליטה עליה כשהיו המשקאות בבית החרושת, חייב לציין בבקשתו את הפרטים דלקמן:

(א)שם החרושתן;

(ב)מקום בית החרושת;

(ג)תאור הסחורות וסימני הצרורות ומספריהם;

(ד)הכמות שאבדה;

(ה)התאריך והשעה שבהם אירעה התאונה או שבהם נמצאו החביות דולפות ומי גלה את הדלף;

(ו)אם נמסרה הודעה תכופה על התאונה או על הדלף לפקיד הממונה על בית החרושת;

(ז)סבת האבדה;

(ח)הוכחה על ההפסד ושמותיהם של העדים;

(ט)אם החביות או הכלים עודם בבית החרושת, ואם כך – באיזה מצב, ואם תוקנו – כיצד תוקנו;

(י)תאריך הבדיקה האחרונה של הכלים והחביות ע״י החרושתן ומי בדק את אלה;

(יא)כל פרט נוסף.

(2)המנהל רשאי לדרש שתמסרנה לו הוכחות ע״י כל אדם שיש לו ידיעה על ההפסד, או שאמרו עליו שיש לו ידיעה על ההפסד, או ע״י כל אדם האחראי לשמירתם הבטוחה של המשקאות המשכרים שאמרו עליהם שאבדו או נשמדו.

(3)המנהל רשאי לדרוש מאת כל פקיד שהיה ממונה על בית העסק בשעה שהודיעו שחל ההפסד שיגיש לו דו״ח על בקשתו של החרושתן או שימסר לו ידיעה על כל ענין בקשר עם הבקשה.

(4)אם אין המנהל משוכנע, כי הפסד המשקאות המשכרים נגרם ע״י תאונה בלתי נמנעת או כל סבה חוקית אחרת – תהא החלטתו סופית, ואז לא ימחלו על המס ולא יחזירוהו.

(5)אפשר למחול על המס על כל משקאות משכרים שלא הוצאו מבית החרושת, ובלבד שיהא המנהל משוכנע –

(א)שהמשקאות אינם ראויים להנאה;

(ב)שאין במשקאות כל פסולת או שיירים שניתנה הנחה עליהם עפ״י תקנה 18(1).

(6)בקשה למחול על המס על משקאות משכרים שנעשו פסולים להנאה בעודם בבית החרושת צריכה להכיל את הפרטים דלקמן –

(א)שם החרושתן;

(ב)מקום בית החרושת;

(ג)כמות המשקאות המשכרים, ותאורם;

(ד)פרטים על החביות או הכלים המכילים את המשקה;

(ה)תאריך הייצור;

(ו)מדת העוצם המקורית;

(ז)סבת פסלותם של המשקאות להנאה;

(ח)כל פרטים נוספים.

(7)דוגמא טפוסית תלקח מכל כלי קבול המכיל משקה משכר והדוגמאות תשלחנה למנהל הכללי של משרד הבריאות [במקור: למנהל מחלקת הבריאות], כדי שיחליט אם אמנם המשקאות פסולים להנאה.

(8)אם הוחלט שהמשקאות פסולים להנאה, משמידין אותם במעמדו של הפקיד.