סעיף 5 לצו המכס (הסדרת אקספורט דבש), 1937, בדיקת הדבש ומתן התעודה.

(1)המפקח לא יתן תעודה עפ״י צו זה אלא אם כן נוכח שהדבש המיועד לאקספורט –

(א)יש לו הסגולות הטבעיות של דבש טהור;

(ב)אינו שוקל פחות מ־1.44 ק״ג לכל ליטר בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס;

(ג)הוא דבש זך ונקי מכל קלקול או עכירות;

(ד)בשל די הצורך;

(ה)נארז בכלי קבול חזקים ונקיים שהדביקו על כל אחד מהם פתק המציין את הפרטים דלקמן ביחס לדבש שבהם:–

(I)אם הוא דבש רדוי או דבש מזוקק;

(II)טיבו של הדבש (תפוחי־זהב, דבש הרים, דבש שדה או דבש אקליפטוס);

(III)המשקל המדויק בק״ג או בגרמים;

(IV)שם המשלח.

בתנאי שמתירין פגם כדי שיעור של חמשה אחוזים בקשר עם הדרישות דלעיל, אלא שאין להתיר שום פגם לגבי דבש מקולקל כמוגדר בפסקא 2 מצו זה.

(2)כשמסרב המפקח ליתן תעודה עליו למסור לשולח מודעה בכתב, המציינת את הנימוק לסירובו.

(3)משלח רשאי לערער על סירובו של מפקח לתת תעודה עפ״י צו זה בפני מנהל שירותי הוטרינריות, משרד החקלאות [במקור: הפקיד הוטרינרי הראשי, מחלקת החקלאות והדייג], שהחלטתו תהא החלטה סופית.

בכל מקרה של ערעור על השולח לשלם למפרע מס של שתי לירות כדי לכסות את דמי הבדיקה הנוספת:

בתנאי שמס זה יוחזר למשלח אם יבטל מנהל שירותי הוטרינריות [במקור: הפקיד הוטרינרי הראשי] את החלטת המפקח.